שיטוט אל מחוזות אמנותיים הפגיש אותי עם העבודות של האמן מארק קייזמן, מקייב שבאוקראינה, שעובד ומציג בשנים האחרונות בארה”ב (Mark Khaisman).
העבודות של קייזמן יפות אבל הייחוד שלהן טמון בכלל בחומר ממנו יוצר קייזמן את עבודותיו: מאסקינג טייפ, אותו סרט חום ומלכלך (יש דירות בת”א שלא הצליחו להיפטר מהסימנים שהשאיר על חלונות ביתם, אי אז בימי מלחמת המפרץ הראשונה) המשמש לעטיפה או לאריזה – משמש את קייזמן לעבודה, לציור, להמחשת נפח וחלל.
ב-1982 קייזמן סיים את המכון לארכיטקטורה בקייב ומשנת 2007 הוא מציג בתערוכות קבוצתיות או יחיד בארה”ב.
אז מה בעבודות של קייזמן עובד? לא ברור אבל העבודות נראות שונות – הן לא חייבות בד כדי לחיות בפורמט שלו, והן יכולות “להסתפק” בכל חלון זכוכית או קיר מזדמן. הן מקבלות איזו חלוקה ונפח שנוצרים מרוחב סרט ההדבקה וצורתו. התוצאה ייחודית ומעניינת ונותנת ייחוד לעבודות של קייזמן.
בעבודותיו יש אלמנט פוסט דיגיטל, שעושה אותן כמעט “מפוקסלות” או כפי שהוא מגדיר את זה בעצמו (בתרגום חופשי): “אני חושב שעבודתי יכולה להיות מסווגת כפוסט-דיגיטלית, מפני שלמרות שהנושאים שייכים לתקופה מוקדמת יותר, הם חותכים את המציאות המדומה ומציגים עבודות של אור, פלסטיק מתכלה ומצד שני קצבים ודוגמאות קבועות, שכמו ביצירה מוזיקלית – חיים זה לצד זה ויחד עם זה”.
סדרת הפילם נואר:
האמן בפעולה:
סדרת הפורטרטים:
סדרת העצמים:
לאתר של קייזמן ליחצו כאן, ולעמוד הפייסבוק שלו ליחצו כאן.
(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-29.12.13)