גולשת רשת אינטנסיבית, רוב האתרים או השירותים בהם אני נתקלת הם מה שנקרא More of the Same. אולם בין ההיצע הבלתי פוסק, יש אתרים יוצאי דופן, שמצליחים להחזיר אותי אליהם שוב ושוב, ולסחוט ממני קריאות התפעלות. בדרך כלל, אלה אתרים בהם האסתטיקה פוגשת בטעם טוב, מקוריות והרבה יצירתיות.

בשבוע שעבר נתקלתי בשני בלוגים כאלה. הסיכוי שאמצא בלוג שווה אחד הוא קטן או קלוש אבל שניים בשבוע אחד? זה כמעט בלתי אפשרי. וכששניהם בעברית תוצרת כחול-לבן זו כבר כמעט שערורייה.

לשני הבלוגים הללו אין הרבה מן המשותף, מלבד היותם שייכים למשפחה חדשה, שנולדה בשנים האחרונות בארץ – משפחת הלייף סטייל. אבל יש להם עוד דבר משותף: מאחורי שניהם עומדות נשים מאד מוכשרות שמצטטות את הכוהנת הגדולה של המשפחה – הגברת מרתה סטיוארט.

אז מה את עושה כל היום?

האתר המקסים הזה קפץ לי באחד משיטוטיי בערבות הרשת. כל כולו אומר טוב טעם ואסתטיקה. קריאה של שניים-שלושה משפטים והבנתי שיש בו יותר מאשר ‘רק עיניים יפות’. פניתי לבעלת הבית של הבלוג, אפרת ליכטנשטט, ושאלתי לפשר היופי הזה.

ליכטנשטאט היא מעצבת גרפית, שלמדה תקשורת חזותית בבצלאל, ירושלמית מלידה וגרה שם גם כיום. כבר במהלך הלימודים היא התחילה להרחיב את תחום הגדרת המושג ‘עיצוב’ עבורה. העיצוב היה הבסיס אבל היא למדה גם לתפור ולעצב לעצמה בגדים, ואפילו למדה תסריטאות בסם שפיגל.

לפני כשנתיים, אחרי עבודה כמעצבת גרפית בכל מיני מקומות, סיבוב בעולם האופנה הקשוח ועם חנות בתל אביב (“ליכטנשטט“), מצאה את עצמה בבית בירושלים, עם ילד קטן, כשהשאלה “אז מה את עושה כל היום” נזרקת לכיוונה מדי פעם מכל מיני אנשים. הרי בישראל, להיות אמא בבית וליהנות מזה לא ממש לגיטימי.

“בגלל שבכל מקרה הקדשתי המון זמן לבישול וצילום, החלטתי להתיישב ולתעד. הרבה תרם לזה ספר בישול שטלטל אותי – אוטולנגי (של הישראלי לשעבר, יותם אוטולנגי, שעושה היום חיל בלונדון)”, סיפרה ליכטנשטאט ל-Feeder. “ההקדמה שלו התייחסה לאוכל בצורה כל כך אמיתית ומפעילה – רציתי לעצור את הכל ולהכין את כל המתכונים בספר”.

לדבריה, “בהתחלה חשבתי שאכתוב על כל מיני נושאים – עיצוב, אמנות, אמהות. אבל לאט לאט גיליתי שהבישול והאפיה הכי מעניינים אותי. עשיתי קורס צילום בסטודיו “מתכוניישן” והצילומים תפסו נפח יותר ויותר מרכזי”.

ליכטנשטט הושפעה מאד מבלוג של אמנית אמריקאית שגרה בפריס – Parisbreakfasts, ואילו בארץ היא מושפעת מהבלוגים “בצק אלים“, דברים בעלמה“, “פתיתים“, “עוגיו.נט” ו”מתכוניישן“. ויש גם כמה בלוגים משובחים מחו”ל: Smitten Kitchen, What Katie Ate ו-Cannelle et Vanille.

ליכטנשטט מקווה שהבלוג ימשיך לתפוס מקום מרכזי בחיים שלה: “אני מרגישה שכל פוסט הוא יצירה קטנה שאני מפרסמת, ואני מאוד אוהבת את התגובות של האנשים שקוראים, מעירים ומשתפים אותי בחוויה שלהם”. יש לה היום חברים טובים שהכירה בזכות הבלוג, חלקם קוראים, חלקם בעלי בלוג בעצמם: “עם כל הניכור ברשת – עדיין מדהים להיפגש עם האנשים שמאחורי המילים וליצור חברויות חדשות וכנות”, היא מסכמת.

הבלוג של ליכטנשטט משתתף בעמוד הפייסבוק Bubbles שאתם חייבים להכיר, והוא מאגד בתוכו “קבוצת בלוגריות לייף סטייל, הכוללת נשים מוכשרות ומשכילות שמיטיבות להבין את הרשת ולייצר טרנדים חמים ומדבקים”, כלשונו. תעשו לו לייק – הרווח כולו שלכם.

Hook n’ Loop

מדובר באתר הכולל שני מדורים – בלוג DIY (עשה זאת בעצמך) וחנות אביזרים, אבל בואו נתחיל את הסיפור מההתחלה.

אלישבע מנקין היא מעצבת תעשייתית, בוגרת ‘בצלאל’ שאחרי שהיתה לה קולקציית מוצרים שעיצבה בעצמה, החליטה לפתוח ברשת חנות וירטואלית, כדי שתוכל למכור בארץ ובחו”ל את מוצריה. הבלוג הגיע אחר כך. אלישבע ידעה שיהיה לה בלוג, אבל בעיניה מדובר היה בהמשך אבולוציוני של החנות.

זה התחיל כשאלישבע החליטה לצלם את המוצרים שעיצבה בסביבה ביתית והעלתה את התמונות לעמוד הפייסבוק של החנות הווירטואלית. התגובות היו מצוינות וזה היה הזרז להקמתו של האתר.

ש לה כמה כללי אצבע: מקוריות הדברים, ממש כמו החפצים שהיא מעצבת, ומתן קרדיט לכל יוצר שעבודות שלו מתארחות באתר או בבלוג.

מתוך Hook n’ Loop

מנקין מעידה על עצמה שהיא מכורה לבלוגים ולמגזינים, שמהווים השראה לכל מה שהיא עושה. האתר שלה הוא אתר הסטודיו שלה לעיצוב מוצר, ובו פריטים לבית בדגש על סביבת אירוח. הבלוג שלה מתלווה לאתר והיא מכנה אותו ‘מרתה סטיוארט לעצלנים’ – טריקים, פטנטים וסטיילינג, זריז ובזול. הבלוג הוא התוספת האישית שלה לאתר.

אנקדוטה לסיום: בלוג הטכנולוגיה המפורסם גיזמודו כתב פעם על האתר, וכתוצאה מכך הגיעההזמנה גדולה של אחת הקערות עבור מלון בהודו. נפלאות דרכי האינטרנט.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-17.3.13)