הכל התחיל בנוסטלגיה מתקתקה ומבורכת; בעמוד פייסבוק שנקרא VTLV ניתן לראות את רחובות תל אביב הישנה, בבניינים נמוכי קומה, כאלה שהסבים שלי עוד יכלו להרשות לעצמם לגור בהם (בדמי מפתח, עם עוד שותפים לדירה) ואני עוד מעט כבר לא אוכל. העיר משנה פניה; היא נבנית ומשתמרת ובעיקר הופכת צחה, נקיה ויקרה. חלקים ממנה, שעדיין לא כבשו את לב היזמים, נותרו מלוכלכים, חמים, תוססים וסוערים, אבל רוב רחובותיה ובתיה ההיסטוריים נכבשו על ידי כובשי הנדל”ן המניב. מניב מאד.
אתר VTLV אינו מרשים במבט ראשון, מעט מיושן אפילו, אבל מבט שני מגלה שכיית חמדה וחתיכת היסטוריה מקומית של העיר העברית הראשונה. לבתי העיר מצורף סיפורם ההיסטורי ולחיצה נוספת תביא לתמונה של הבית במצבו ומיקומו הנוכחי.
האתר מנסה לקטלג את סוגי הנכסים בעיר לפי תפקודם הנוכחי, תפקודם בעבר וגם כפי שהם והרחובות בהם הם בנויים מתארים את ההיסטוריה של העיר. לאתר יש גם עמוד בפייסבוק, כמתבקש. העמוד, באופן טבעי, מעשיר את האתר. הגולשים מעלים תמונות פרטיות שלהם לעמוד ומעשירים את התכנים. השמחה של כולם – רבה. ואני, כהרגלי, יצאתי לחפש את האחראים על כל זה והגעתי אל אמנון יצחקי.
– מי אתה ולמה הקמת את VTLV?
“במקצועי אני קבלן בנייה ושיפוצים. קבלן אמיתי, רשום ומוסמך, אבל ללא ספק נטע זר בתחום. ב-1997 התגלגלתי לשיפוץ בניין לשימור בתל אביב, ואז התוודעתי לתחום הזה לראשונה. כשהעירייה ‘התלבשה’ עלי הבנתי שלבניין יש גם ערך אדריכלי, היסטורי וכו’. זה ריתק אותי ומאז התרכזתי בנישה זו.
“במקביל לעבודה קראתי ולמדתי על הבניינים ודרכם על ההיסטוריה של העיר, גיליתי עולם חדש שלא הכרתי. נשאבתי לזה. בכל בניין שקיבלתי לשיפוץ היה תמיד איש זקן עם המון סיפורים על תולדות הבניין, המייסדים, המחתרות העבריות ועוד. הייתי מקשיב בשקיקה. חלק מהסיפורים שמעתי לראשונה, הם לא היו מתועדים בשום מקום, ועצוב היה לחשוב שיש עוד המון כאלה שפשוט הולכים ונעלמים מההיסטוריה”.
– מה היה קודם – אתר אינטרנט או עמוד בפיסבוק?
“כעבור 10 שנים, כשהאינטרנט כבר השתלט על המרחב, החלטתי להקים אתר שבו יהיה לכל בניין דף עם כל המידע עליו. ראשית התחלתי לצלם את הבניינים בעיר, וכמו פורסט גאמפ לא עצרתי. לכל בניין, כל צד של רחוב, הקפדתי להגיע בשעה הנכונה, ביום הנכון בשבוע, רק בימים יפים. מצאתי את זווית הצילום האופטימלית, המתנתי במידת הצורך בסבלנות שאנשים או מכוניות יעברו, וצילמתי כמה תמונות.
“בערב בבית הייתי יושב על המחשב, ממיין את התמונות, מתקן, רושם את הכתובת וכו’, ותוך מספר שנים בניתי קטלוג של כל בנייני העיר המרכזית. עד גבול רמת אביב בצפון ועד נתיבי איילון במזרח. למעשה מבנה האתר מחולק לשניים – דפי הבניין (עם מפה משמאל לתמונה) ודפי סיור. בדף סיור יש תמיד כפתור “דף הבניין” שאיתו ניתן לעבור לדף הבניין של אותו מקום. לדוגמה: קולנוע מוגרבי”.
– תאר את מבנה האתר; איך החלטתם עליו?
“הרעיון התגלגל עם לירון אלון, בונה האתר, ורמי ויינשטוק, איש מחשבים – בכל דף בניין יש חיצים איתם ניתן לדלג לבניין הסמוך, או לחצות את הכביש, או לפנות בבניינים פינתיים, וכך המשתמש יוכל ‘לטייל’ בעיר או בשכונה שלו, לראות ולקרוא על כל מקום. לשם כך צילמתי לא רק בניינים אלא כל מגרש בעיר, גם אם זה סתם מגרש ריק, גינה, מגרש חניה וכו’.
“מבחינה זה קונספט ראשון מסוגו ברשת. אין לאף עיר בעולם אתר דומה. בשלב מאוחר יותר הוספתי לאתר המתוכנן גם מדורים (סיורים), שבהם ניתן למיין בניינים או מקומות לפי נושאים – היה היה, אתרי בנייה, בתי מלון, פסלים ועוד”.
– איך פייסבוק מקדם את האתר?
“כשהאתר היה מוכן התחלתי להעלות אליו חומר שאספתי עם השנים, תהליך שארך זמן רב. במקביל שיפרנו ושידרגנו את האתר כל הזמן, ולאחר מכן פתחתי את דף הפייסבוק. בחצי השנה האחרונה אני מציג בעקביות מדי יום מספר תמונות נוסטלגיות על העיר, לפעמים עם הפניה לאתר להשלמת המידע. הרבה אנשים מגלים עניין רב בדף והוא תופס תאוצה כל הזמן”.
– האם הגולשים מעשירים את התוכן של האתר?
“הרבה אנשים כבר שולחים לי תמונות, חלקן משפחתיות וחלקן של העיר. יש כמה אנשים מסתוריים שאין לי מושג מי הם ושולחים לי באופן קבוע תמונות ממש נדירות. לדוגמה, התמונה של שדרות רוטשילד, עוד לפני שהיתה בהן לבנה בודדה”.
– ספר לנו על קוריוזים שחווית בדרך.
“יש הרבה פניות מרגשות, בין אם פניות בהודעה פרטית או פרסום בדף או אפילו בתגובות לפוסטים. הרבה אנשים כותבים שזה הדף האהוב עליהם ומחכים כל יום לתמונה הבאה, וזה תמיד מחמם את הלב. אבל יותר מזה מרגש כשמישהי מזהה לפתע בתמונה מלפני 80 שנה את הוריה. לדוגמה בתמונה מהטיילת בתל אביב ובתמונה מאלנבי”.
– מה השאיפות לעתיד האתר?
“השאיפה היא שעוד ועוד אנשים ישלחו מידע היסטורי ונוסטלגי על בית משפחתם, והאתר יהפוך לאנציקלופדיה של בתי העיר. כל מי שירצה מידע על בניין או מקום כלשהו בעיר ידע איפה למצוא אותו”.
תרשו לי לחתום על דבריו של אמנון – מקסים.
(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-6.10.13)