קסם המניאטורות

להציץ מלמעלה על עצמנו

מלווין
מחלון מטוס נוחת
רכבת חשמלית שסביבה תחנה, כפר קטן, עצים וגשרים
בתי בובות
LEGO
Playmobile

מניאטורות זו הדרך שלנו להסתכל על עצמנו מלמעלה ואולי לחשוב שיש באמת כוח עליון שמביט בחיי הזוטות המשמימים שלנו ושולט בנו על ידי שכר ועונש. בפעם הבאה שאתם מרימים את העיניים לשמיים בתחינה, יש מצב שכך אתם נראים מלמעלה – מניאטורות.

TATSUYA TANAKA, אמן וארט דיירקטור יפני מתעקש להסתכל הפוך על חפצים יומיומיים וכך הוא מוצא בחפצים ומאכלים פונקציונליות עבור האנשים המוקטנים שלו. הוא מעלה מדי יום סצנה ושולח לעוקבים אחריו בפייסבוק עדכון יומי של אותה סצנה. כל פרח ברוקולי הוא עץ עבורו וכל אטב כביסה – מטוס. יש לו גם חשבון אינסטגרם והוא הוציא כבר 2 ספרים. 5 שנים הוא מעלה סצנות כאלה, מדי יום ואני מכורה לחדשנות.

213456

האמן האמריקאי, תושב לוס אנג'לס Jedediah Corwyn Voltz מייצר בתי עץ מניאטורים סביב צמחי בית פשוטים או עצי בונסאי. לסדרת העבודות שלו קוראים Somewhere Small והיא עשויה מפיסות קטנות של עץ, בד, אבנים ועוד. ההשראה שלו – סטים שהכין לפרסומות וסרטים.

7

8

910

בואו נדבר על VR

יש מי שמעריכים אותי בסביבתי החברתית כמומחית טכנולוגית או משהו דומה והרי אני יודעת שאין שקר גדול מזה. אני לא מבינה דבר בטכנולוגיה. אני מוקסמת ממנה.

מבחינתי, הטכנולוגיה השימושית היא כמו משקפיים לכבד ראייה; עד שלא ראית את כל הנוף דרך משקפיים, לא תבין מה אתה מפסיד. אני נסערת מפיתוחים חדשים, מהבטחות שנשמעות כמו מדע בדיוני (תזכרו אותו, הוא ישוב בהמשך) ומבינה שאנחנו בסך הכל עושים צעדים ראשונים בעולם חדש, שאולי ברור מתי החלה הספירה בו אבל לאף אחד אין שמץ של מושג לאן עוד יגיע.

כנראה שאנחנו חיים במהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית ולי, באופן אישי, זה מפוצץ את המוח. המציאות מוכיחה שאת בעיות ההווה אנחנו מתקשים לפתור ואכן, כפי שאמר איינשטיין, במלחמת העולם השלישית משתמשים באבנים ובמקלות (דאע"ש וחשכת ימי הביניים שהם מביאים איתם), ולכן לא נותר אלא להישען על הפן האנושי מעורר הגאווה וההשתאות – המצאה וחדשנות.

אתמול הכריז מארק צוקרברג, כנראה אחד האנשים המשפיעים  בעולם בעשור האחרון, על חזון 10 השנים הבאות של פייסבוק בכנס של פייסבוק, ה-F8. בין ההכרזות על הבוט, חידושי הווידאו ב-360 מעלות, המציאות הרבודה, נתפסתי בעיקר על ה-VR

VR הוא Virtual Reality -מציאות מדומה. אותה מציאות לכאורה הנשענת על מחשב או מכשיר סלולרי ויוצרת מציאות  שמתקיימת באופן שלם בעולם וירטואלי מקביל (ההגדרה בוויקיפדיה). ה-VR היא אחותה של ה-AR, Augmented Reality – המציאות הרבודה (ההגדרה בוויקיפדיה). החזון מדבר על אלה כבר כמה שנים. לאנשים בגילי זה נשמע כמו עניין לילדים אבל זה בדיוק מה שאמרנו בעבר על הטלפונים החכמים וגם על פייסבוק ואינסטגרם, יש להודות. העולם הדיגיטלי הוא חלק ממשי בחיים של .כולנו. המציאות שלנו מתקיימת כבר הרבה זמן בכמה מימדים, מסתבר

תקראו ספרים!

sahkan_new(2)

לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר "שחקן מספר אחת" של ארנסט קליין (בתרגומו המצויין של דידי חנוך). הסיפור ממוקם בארה"ב של 2045 בעולם פוסט קפיטליסטי הרוס והרסני – הקיטוב בין עניים לעשירים בלתי נתפס, מעמד הביניים נשחק ואלה שקיימו אותו הם עכשיו עניים מרודים. משבר האנרגיה השבית כמעט את כל כלי הרכב כי אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לרכוש דלק והשלטון המרכזי מגייס את כל מי שאינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות להחזיר את חובותיו בעבודה עבור אותו שלטון. כוח עבודה זול ובלתי מסתיים.

במקביל ואולי כדי להתרחק מהמציאות הפיזית הקשה, משתתפים כמעט כל תושבי כדור הארץ במשחק שהוא בעצם עולם וירטואלי גלובלי מקביל, בו לכל אדם יש דמות אווטאר שמתנהלת בו, שיכולה להרוויח כסף ממשי או לקבל קרדיט, שמעלה את דרגת הדמות הווירטואלית באותו עולם. בתי הספר ורבים מהמוסדות מתקיימים באותו "משחק" (שנקרא אואזיס, הלוא הוא גן העדן). החיבור לעולם הזה הוא דרך קונסולת המשחק ולאחר חבישת משקפיים וירטואליים וכפפות חישה.

את העולם הקים אדם אחד, עם רעיונות ליברליים וכוונות טובות, שהפך לאחד מעשירי עולם. מכאן מתפתחת הרפתקה מותחת במשחק וירטואלי עולמי שופע ריפרורים לעולם בו התבגר ממציא ה"אואזיס", אי שם בשנות ה-80 של המאה ה-20. את העלילה תצטרכו לחפש בספר עצמו אבל אני רוצה להתייחס למפגש הלא מקרי שמתקיים בין הדמיון בספר (המשקפיים, הכפפות) למציאות שלנו.

גוגל הימרו בעבר על הגוגל גלאס שעסקו במציאות רבודה ולא צלחו אבל מארק צוקרברג ופייסבוק מצטרפים גם הם לחזון ומרחיקים לראות בו. במרץ השיקו שם את אוקולוס – המשקפיים שידמו עבורנו את הסביבה הווירטואלית ויתאימו אותה למציאות מקבילה.

אוקולוס

אתמול הכריז צוקרברג גם על אמצעי חישה ידניים תואמים, שיעזרו לנו לבצע ולא רק לראות את אותו עולם

אמצעי חישה

כמה זה יהיה שימושי? עם ידיות החישה תוכלו להגדיל מסמך ולשלוח אותו בגודל שתרצו לאדם אחר, בתוך העולם הווירטואלי, אמר  צוקרברג. אחר כך הדגים אינטראקציה בין משתתפים שנמצאים במקומות שונים אבל מצליחים להתחבר במקום אחד, בעולם הווירטואלי – בעזרת אותה טכנולוגיה.

עולמות מקבילים
מתוך f8 – חזון העשור הקרוב של פייסבוק

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב-TheMarker  נכתב ש"ששחקן מספר אחת" הפך לספר חובה, שמחולק לעובדים, בחברות המפתחות את אמצעי ה-VR, שמתקשות להפוך את הטכנולוגיה המתקדמת למשהו שימושי, למוצר שלא נוכל לחיות בלעדיו. "אחד הדברים שאני אוהב ב'שחקן מספר אחת' הוא שכל התיאורים בספר הגיוניים למדי. אין שם טכנולוגיה מטורפת ומוגזמת" סיפר פאלמר לאקי, מפתח האוקולוס.

ממש כמו בספר, בו ממציא ה"אואזיס" היה נער בשנות ה-80 ושתל בתוכו רבים ממשחקי המחשב הראשונים בעולם, כך מתייחסים בעולם הטכנולוגיה להמצאות שנולדו בעיקר בספרות העתידנית ובקולנוע – כזרע שנשתל בתודעה ונובט מאוחר יותר אצל המפתחים. כך נכתב בכתבה בדה מרקר:

"הסופר ארנסט קליין מסביר כי כתב את "שחקן מספר אחת" בין היתר משום שלא הבין מדוע תחום המציאות הווירטואלית עדיין לא צבר תאוצה בעולם האמיתי. "אני חושב שזה נבע מאותו הדחף שהניע את פאלמר לפתח את המשקפיים", אומר קליין, שביקר כמה פעמים במשרדי אוקיולוס ושוחח עם העובדים. "כמי שגדל על 'נוירומנסר' ומקס הדרום, היתה לכך השפעה עלי כסופר לא פחות מההשפעה על אנשי העסקים"."

מי עוד ראה את העתיד?

בסדרת סרטי "בחזרה לעתיד" ראינו לראשונה משקפיים חכמים, מסכים שטוחים, טאבלטים, שיחות ועידה, תוכנות זיהוי פנים, בנקאות אונליין וסרטים בתלת מימד (תראו כאן)

בסרט של שפילברג  "דו"ח מיוחד"(שרכש את הזכויות גם על צילום "שחקן מספר אחת" שצפוי לצאת ב-2018) חזו את זיהוי לפי רשתית העין, מכוניות ללא נהג, בית חכם ובעיקר את מסכי המגע (תראו כאן)

 

 

 

 

קסם היסטורי – צילומים נדירים הופכים משחור-לבן לצבע

טאואר ברידג צבע
1889. הטאואר ברידג' בבנייה. לונדון הגשר נבנה בין 1881 ל-1894 על ידי סיר הוראס ג'ונס IMAGE: ENGLISH HERITAGE/HERITAGE IMAGES/GETTY IMAGES

יש משהו נוגע ללב בעובדה שרק בני גיל מסוים זוכרים שאי שם בשנות ה-80 של המאה הקודמת הפכו שידורי הטלוויזיה הישראלית משחור לבן לצבע. הפלא הזה נתפס בתחילה כפריבילגיה לעשירים בלבד כי זאת יש לדעת – למרות שבעולם החלו לשדר בצבע עשרות שנים לפני כן, בישראל נקבע תקן אחיד וסוציאלי ביסודו, ששידורי הטלוויזיה יהיו בשחור לבן. טלוויזיות צבעוניות היו יקרות וכדי למנוע אי שיוויון הוחלט בישראל להעביר את כל השידורים בשחור לבן. את "קוג'אק" ו"הוואי 5-0" ראינו בשחור לבן.

הפעם הראשונה בה ראיתי שידור טלוויזיה בצבע היה אצל חברה איתה התכתבתי (כן, המודעות האלה מ"מעריב לנוער", שהזמינו ילדים להתכתב – עם נייר מכתבים, מעטפה ובול – זימנו לי הכרויות עם ילדות מכל הארץ, חלקן הפכו חברות ומעת לעת נסענו להתארח האחת אצל השנייה). לחברה, שקראו לה קלאודיה וכל כולה הדיפה ניחוח קוסמופוליטי שלא היה מוכר בחדרה של שנות ה-70, גרה בהרצליה פיתוח. הבית, כמוהו לא ראיתי לפני כן מימיי, היה פלאי בעיניי, ארמון ממש ובטבורו עמדה – טלוויזיה צבעונית. התכנית הראשונה  שראיתי היתה פרק של "מסע בין כוכבים" שקלטה האנטנה המשוכללת שלהם ישירות מהטלוויזיה הלבנונית. עד כדי כך היתה החוויה משמעותית, שהזכרון המתוק חקוק בזכרוני, כולל הדקורציה מסביב.

רוב התמונות שלי משנות חיי הראשונות צולמו בשחור לבן. מישהו עוד זוכר שהתמונות בעיתון היו בשחור לבן? אכן, עידן האבן כמעט

חברה בשם Dynamichrome משקיעה את כל פעילותה בחידוש אותנטי של צילומים בשחור לבן והעברתם לצבע כי בינינו, למה לא לראות את העולם בצבע? הטכנולוגיה שלהם כוללת שחזור שנובע מנבירה בארכיונים ובמסמכים היסטוריים, לימוד הסביבה באותה תקופה, צבעי הבגדים שהיו נהוגים אז ועוד. הציצו לאתר, זה מסע מרתק.

יחד עם וולפגנג ווילד וג'ורדן לויד מפיקה החברה ספר שייצא בקרוב ויכלול 130 תמונות של מבנים ומונומנטים מפורסמים, בשלב בנייתם ובצבעים הקרובים למציאות באותה עת. הספר שיקרא The Paper Time Machine עומד כרגע לפרויקט מימון המונים והתמונות הראשונות שהוצגו באתר Mashable הן לא פחות ממרהיבות.

אייפל של
1888. בניית מגדל אייפל בפריז IMAGE: ROGER VIOLLET/GETTY
אייפל צבע
הצבע המקורי של המגדל היה "אדום וניציאני" וזאת מפני שכך נצבעה המתכת עוד לפני הבניה בשטח. מאז נצבע המגדל לפחות 12 פעמים
עמוד נלסון של
1844. עמוד נלסון, כיכר טרפלגר, לונדון צולם על ידי טאלבוט, האיש שפיתח את טכנולוגית הפיתוח מנגטיב IMAGE: SSPL/GETTY IMAGES
עמוד נלסון צבע
ג'ורדן מספר שהצילום הזה, משחר ימי הצילום, נראה כמעט רדוף רוחות בגלל מראה האנשים המהלכים בתחתית התמונה וזאת בגלל משך החשיפה של הצילום
פסל החרות של
1882. בנית פסל החרות בסדנת הפסל הצרפתי, פדריק אוגוסט בארת'ולדי בפריז IMAGE: ALBERT FERNIQUE/LIBRARY OF CONGRESS

פסל החרות צבע

מגדל הפעמון בסאקרקר של
1880. בניית מגדל הפעמונים בבזיליקת סאקרקר. גבעת המונמרטר, פריז IMAGE: KEYSTONE-FRANCE/GAMMA-KEYSTONE VIA GETTY IMAGES
מגדל הפעמון בסאקרקר צבע
רוב הבניינים בצילום עדיין עומדים על תילם היום

 

הר הרשמור של
31.5.1932. פיסול פניו של ג'ורג' וושינגטון. הר ראשמור. ארה"ב IMAGE: LIBARY OF CONGRESS
הר רשמור צבע
ג'ורדן: הצבעים שוחזרו מצילומים עדכניים. כיתוב הצלם על התמונה – הוסר
סכר הובר של
1935. פקידים מקומיים צופים מחלקי צינור ענק על השלבים האחרונים בבניית סכר הובר. אריזונה, ארה"ב IMAGE: BUREAU OF RECLAMATION

סכר הובר צבע

גולדן גייט של
1934. בניית גשר הגולדן גייט. סן פרנסיסקו, קליפורניה IMAGE: LIBRARY OF CONGRESS / CHAS. M. HILLER.
גולדן גייט צבע
הצבע האדום על המגדל הנבנה היה זה שנבחר על ידי האדריכל אירווינג מורו. בהמשך הוחלף הצבע לכתום כדי להגדיל את ניראותו לאניות חולפות

ג'ורדן, אחד מעורכי הספר מסביר איך נבחרו הצבעים הסופיים: "…בתהליך השחזור שאלנו שאלות רבות: באיזו שעה צולמה התמונה? האם הצללים מצביעים על מזג האוויר באותה שעה? מה היו צבעי הבגדים הנהוגים באותה תקופה? התוצאה היא מאות שכבות של צבע."

טאג מהאל של
1942. רסטורציה לטאג' מאהאל. אגרה, הודו. חיילים אמריקאים מנסים לתפוס דג זהב בברכה במקום IMAGE: LIBRARY OF CONGRESS

טאג מהאל צבע