בואו נדבר על VR

יש מי שמעריכים אותי בסביבתי החברתית כמומחית טכנולוגית או משהו דומה והרי אני יודעת שאין שקר גדול מזה. אני לא מבינה דבר בטכנולוגיה. אני מוקסמת ממנה.

מבחינתי, הטכנולוגיה השימושית היא כמו משקפיים לכבד ראייה; עד שלא ראית את כל הנוף דרך משקפיים, לא תבין מה אתה מפסיד. אני נסערת מפיתוחים חדשים, מהבטחות שנשמעות כמו מדע בדיוני (תזכרו אותו, הוא ישוב בהמשך) ומבינה שאנחנו בסך הכל עושים צעדים ראשונים בעולם חדש, שאולי ברור מתי החלה הספירה בו אבל לאף אחד אין שמץ של מושג לאן עוד יגיע.

כנראה שאנחנו חיים במהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית ולי, באופן אישי, זה מפוצץ את המוח. המציאות מוכיחה שאת בעיות ההווה אנחנו מתקשים לפתור ואכן, כפי שאמר איינשטיין, במלחמת העולם השלישית משתמשים באבנים ובמקלות (דאע"ש וחשכת ימי הביניים שהם מביאים איתם), ולכן לא נותר אלא להישען על הפן האנושי מעורר הגאווה וההשתאות – המצאה וחדשנות.

אתמול הכריז מארק צוקרברג, כנראה אחד האנשים המשפיעים  בעולם בעשור האחרון, על חזון 10 השנים הבאות של פייסבוק בכנס של פייסבוק, ה-F8. בין ההכרזות על הבוט, חידושי הווידאו ב-360 מעלות, המציאות הרבודה, נתפסתי בעיקר על ה-VR

VR הוא Virtual Reality -מציאות מדומה. אותה מציאות לכאורה הנשענת על מחשב או מכשיר סלולרי ויוצרת מציאות  שמתקיימת באופן שלם בעולם וירטואלי מקביל (ההגדרה בוויקיפדיה). ה-VR היא אחותה של ה-AR, Augmented Reality – המציאות הרבודה (ההגדרה בוויקיפדיה). החזון מדבר על אלה כבר כמה שנים. לאנשים בגילי זה נשמע כמו עניין לילדים אבל זה בדיוק מה שאמרנו בעבר על הטלפונים החכמים וגם על פייסבוק ואינסטגרם, יש להודות. העולם הדיגיטלי הוא חלק ממשי בחיים של .כולנו. המציאות שלנו מתקיימת כבר הרבה זמן בכמה מימדים, מסתבר

תקראו ספרים!

sahkan_new(2)

לאחרונה סיימתי לקרוא את הספר "שחקן מספר אחת" של ארנסט קליין (בתרגומו המצויין של דידי חנוך). הסיפור ממוקם בארה"ב של 2045 בעולם פוסט קפיטליסטי הרוס והרסני – הקיטוב בין עניים לעשירים בלתי נתפס, מעמד הביניים נשחק ואלה שקיימו אותו הם עכשיו עניים מרודים. משבר האנרגיה השבית כמעט את כל כלי הרכב כי אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לרכוש דלק והשלטון המרכזי מגייס את כל מי שאינו עומד בהתחייבויותיו הכספיות להחזיר את חובותיו בעבודה עבור אותו שלטון. כוח עבודה זול ובלתי מסתיים.

במקביל ואולי כדי להתרחק מהמציאות הפיזית הקשה, משתתפים כמעט כל תושבי כדור הארץ במשחק שהוא בעצם עולם וירטואלי גלובלי מקביל, בו לכל אדם יש דמות אווטאר שמתנהלת בו, שיכולה להרוויח כסף ממשי או לקבל קרדיט, שמעלה את דרגת הדמות הווירטואלית באותו עולם. בתי הספר ורבים מהמוסדות מתקיימים באותו "משחק" (שנקרא אואזיס, הלוא הוא גן העדן). החיבור לעולם הזה הוא דרך קונסולת המשחק ולאחר חבישת משקפיים וירטואליים וכפפות חישה.

את העולם הקים אדם אחד, עם רעיונות ליברליים וכוונות טובות, שהפך לאחד מעשירי עולם. מכאן מתפתחת הרפתקה מותחת במשחק וירטואלי עולמי שופע ריפרורים לעולם בו התבגר ממציא ה"אואזיס", אי שם בשנות ה-80 של המאה ה-20. את העלילה תצטרכו לחפש בספר עצמו אבל אני רוצה להתייחס למפגש הלא מקרי שמתקיים בין הדמיון בספר (המשקפיים, הכפפות) למציאות שלנו.

גוגל הימרו בעבר על הגוגל גלאס שעסקו במציאות רבודה ולא צלחו אבל מארק צוקרברג ופייסבוק מצטרפים גם הם לחזון ומרחיקים לראות בו. במרץ השיקו שם את אוקולוס – המשקפיים שידמו עבורנו את הסביבה הווירטואלית ויתאימו אותה למציאות מקבילה.

אוקולוס

אתמול הכריז צוקרברג גם על אמצעי חישה ידניים תואמים, שיעזרו לנו לבצע ולא רק לראות את אותו עולם

אמצעי חישה

כמה זה יהיה שימושי? עם ידיות החישה תוכלו להגדיל מסמך ולשלוח אותו בגודל שתרצו לאדם אחר, בתוך העולם הווירטואלי, אמר  צוקרברג. אחר כך הדגים אינטראקציה בין משתתפים שנמצאים במקומות שונים אבל מצליחים להתחבר במקום אחד, בעולם הווירטואלי – בעזרת אותה טכנולוגיה.

עולמות מקבילים
מתוך f8 – חזון העשור הקרוב של פייסבוק

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה ב-TheMarker  נכתב ש"ששחקן מספר אחת" הפך לספר חובה, שמחולק לעובדים, בחברות המפתחות את אמצעי ה-VR, שמתקשות להפוך את הטכנולוגיה המתקדמת למשהו שימושי, למוצר שלא נוכל לחיות בלעדיו. "אחד הדברים שאני אוהב ב'שחקן מספר אחת' הוא שכל התיאורים בספר הגיוניים למדי. אין שם טכנולוגיה מטורפת ומוגזמת" סיפר פאלמר לאקי, מפתח האוקולוס.

ממש כמו בספר, בו ממציא ה"אואזיס" היה נער בשנות ה-80 ושתל בתוכו רבים ממשחקי המחשב הראשונים בעולם, כך מתייחסים בעולם הטכנולוגיה להמצאות שנולדו בעיקר בספרות העתידנית ובקולנוע – כזרע שנשתל בתודעה ונובט מאוחר יותר אצל המפתחים. כך נכתב בכתבה בדה מרקר:

"הסופר ארנסט קליין מסביר כי כתב את "שחקן מספר אחת" בין היתר משום שלא הבין מדוע תחום המציאות הווירטואלית עדיין לא צבר תאוצה בעולם האמיתי. "אני חושב שזה נבע מאותו הדחף שהניע את פאלמר לפתח את המשקפיים", אומר קליין, שביקר כמה פעמים במשרדי אוקיולוס ושוחח עם העובדים. "כמי שגדל על 'נוירומנסר' ומקס הדרום, היתה לכך השפעה עלי כסופר לא פחות מההשפעה על אנשי העסקים"."

מי עוד ראה את העתיד?

בסדרת סרטי "בחזרה לעתיד" ראינו לראשונה משקפיים חכמים, מסכים שטוחים, טאבלטים, שיחות ועידה, תוכנות זיהוי פנים, בנקאות אונליין וסרטים בתלת מימד (תראו כאן)

בסרט של שפילברג  "דו"ח מיוחד"(שרכש את הזכויות גם על צילום "שחקן מספר אחת" שצפוי לצאת ב-2018) חזו את זיהוי לפי רשתית העין, מכוניות ללא נהג, בית חכם ובעיקר את מסכי המגע (תראו כאן)

 

 

 

 

2 תגובות על ״בואו נדבר על VR״

להגיב על שוש לפידות לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s