סטייל בכל גיל – אופנה לא לצעירים בלבד

1
מתוך ה-Sartorialist

אופנה הוא תחום שהאינטרנט עושה עמו חסד; לא עוד טרנדולוגים בלבד, שיקבעו מה תלבשו ומתי, לא עוד תכתיבים של מעצבי על בלתי אפשריים. מעתה אופנת הרחוב מכתיבה את הלך הרוח והצורה בה אנחנו נראים.

אם פעם אפשר היה לזהות בעולם אנשים לפי דרך לבושם ("אלה? ישראלים בטוח. תראה את הסנדלים התנ"כיות") היום צעירי כל העולם המערבי נראים פחות או יותר אותו הדבר.

הראשון שעשה את זה היה סקוט שומן, עליו כתבנו בעבר. שומן עבד בתחום האופנה וגרס שהאופנה המעניינת האמיתית נמצאת מתחת לבית שלו, ברחוב הניו יורקי. הוא הקים את בלוג אמנות הרחוב הראשון ברשת והשאר – היסטוריה. כיום הרשת מלאה במאות בלוגים של אופנת רחוב מכל העולם. מאז כניסת אינסטגרם לתמונה, אופנה ברשת היא עניין שבשגרה.

זה לא וינטג', זו הסבתא שלי

אבל את עיקר צילומי אופנת הרחוב תופסים אנשים צעירים מאד בדרך כלל, באופן טבעי, בעולמנו המודרני – רק צעיר זה יפה.

לאחרונה מתגלים סימנים של התפכחות וגילוי מחדש; ראשון היה אותו סקוט שומן, שהעלה בבלוג שלו תמונות של אנשים מבוגרים למדי – גברים ונשים – שנתפסו בעדשה שלו מלאי שיק, ממש כאחרוני הדרדקים.

2
מתוך ה-Sartorialist
3
מתוך ה-Sartorialist
4
מתוך ה-Sartorialist

אחר כך התוודעתי לארי סת' כהן והבלוג שלו – Advanced Style. גם כהן, כמו שומן, הוא ניו יורקי והוא עושה כבוד, לדבריו, לאנשים המנוסים ולבני השיער סביבנו. הוא אפילו הוציא לאור ספר של תמונות מהבלוג שלו.

5
לארי סת' כהן – Advanced Style
7
לארי סת' כהן – Advanced Style
6
לארי סת' כהן – Advanced Style

לאחרונה גיליתי שגם באינסטגרם מתנהל חשבון של אזרחים ותיקים, המתלבשים באופן שיקי ואופנתי. למשתמש קוראים ברשת האינסטגרם fashiongrandpas@ את הבלוג מנהלת בחודשים האחרונים כריסטינה בלצ'ר, יחצ"נית אופנה ניו יורקית, כמה לא מפתיע. היא מעלה רק תמונות של גברים והתוצאה מקסימה. נשאלת השאלה, מה קורה בגיל השלישי בניו יורק?

8
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
9
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
10
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
11
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-26.3.14)

 

 

רוצים להסתובב בעירום? הצטרפו למצעד הרחוב

3
show skin. no fur

עולם של קיומיות אחרת, יש מקום למלחמות מסוג אחר. במקומות שהמלחמה בקור החורף קריטית יותר ממצב הכור האיראני, יש אנשים שנלחמים בלובשי פרוות.

לישראלים, שמודדים 21 מעלות בעיצומו של חודש דצמבר, קשה להתחבר לקמפיין נגד פרוות. מצד שני, כל מי שחומל חיות ביומיום יכול להבין גם בלי דוגמאות, כמה אכזרית התעשייה הזו.

מי שמכיר את מחאת הארגון PETA נגד התעללות בבעלי חיים, יודע שהיא כוללת בחורות יפות ופעולות גרילה שמצטלמות היטב. לעומתו, הארגון הבינלאומי למען החיות Four Paws, נלחם כבר 20 שנה בזכויות בעלי חיים באופן כלכלי, מדעי, חברתי וסביבתי. במסגרת הקמפיין שלהם נגד שימוש בפרוות, הם הקימו את ה-Show Skin. No Fur – מצעד רחוב בעירום, שמתקיים כולו באינטרנט. ההפתעה – גם אתם יכולים להפגין ולהראות את הכל, כולל הכל, באופן אקזביציוניסטי מודע.

ויראליות מקסימלית

מדובר בקמפיין החמוד והאפקטיבי ביותר שראיתי ברשת לאחרונה. רוצה להשתתף ולהפגין תמיכה בעצומה נגד פרוות? תתפשט, אבל לפני כן תירשם לאתר:

2
show skin. no fur

אחרי שנרשמתם, תוכלו להרכיב לעצמכם דמות אוואטר מצויירת – לבחור צבע עור, תספורת (לא רק בראש), אף, עיניים ועוד, ופשוט להתחיל לצעוד ברחוב הווירטואלי, בו ממוקמים בנייני חברות ההלבשה שמשתמשות בפרוות החיות. לחיצה על אותם בניינים תחשוף בפניכם הסבר על "פישעה" של אותה חברה והסיבה בגללה יצאו למחאה נגדה.

התוצאה – עוד דמויות כמוכם מסתובבות ערומות לחלוטין ברחוב ועליהן אביזרים שונים. את האביזרים המדליקים: כובעים, תיקים, שלטים וכיו"ב, תוכלו גם אתם לקבל, אבל רק בתנאי שתשתפו את הדמות שלכם או את קריאות המחאה נגד החברות ברשתות החברתיות.

1
show skin. no fur

כל דמות שתצטרף בעקבות השיתוף שלכם תזכה אתכם בניקוד, ובכל מדרגת ניקוד תקבלו אפשרות לבחור עוד אביזר. בין הדמויות המאובזרות מתקיימת תחרות, ו-10 הדמויות המנוקדות ומכך גם המאובזרות ביותר – מאוזכרות ככאלה בחלק התחתון של האתר.

4
show skin. no fur

למה זה כל כך מוצלח? מטרה טובה – יש; משחק משעשע שקל להשתתף בו – יש; שיתוף והפצה ויראלית – יש; תיגמול – יש; עלות כלכלית – חד פעמית.

שורה תחתונה – 5 מתוך 5, כי איזה כיף זה להסתכל על אנשים ערומים, גם אם הם רק מצויירים, ואפילו יותר כיף לשחק בכאילו ועוד בשביל מטרות טובות.

ככה עושים אינטרנט טוב – מעבירים מידע, מפעילים אנשים, גורמים להם להפיץ את התכנים ועוד כשהם מחייכים כל הדרך. לא ייאמן.

* תודה לערן זהבי, שהביא את האתר עד אליי

סיפור אהבה ב-3 חלקים שהתחיל בבלוג אופנה

מתוך הבלוג Garance Dore
מתוך הבלוג Garance Dore

נדמה שבשנים האחרונות, הפכה האופנה לסממן התרבות המשתנה והמשמעותי ביותר; קחו את ליידי גאגא כדוגמה – היא יותר אייקון אופנה מאשר זמרת. תלי תילים של מילים כבר נקשרו וקישרו בין אופנה לעיצוב, לתרבות, לסמל מעמד ולהוכחה של אנינות טעם, וההיצע וריבוי המותגים הפכו כל נערה מומחית וכל בחור למבין עניין.

אז מה השלב הבא אתם שואלים? זה פשוט מאוד – מצלמים ומעלים לבלוג אישי ברשת. אבל היה מי שעשה זאת כבר ממזמן. תכירו את הבלוג The Sartorialist של סקוט שומן, ואת הבלוג של גאראנס דורה – Garance Dor'e. מלבד העובדה שמדובר בשני בלוגים מקסימים העוסקים בתחום האופנה, יש גם סיפור אהבה מאחורי זה שהתחיל בזירה הווירטואלית אבל מהר מאוד גלש גם לעולם הפיסי.

מתוך הבלוג The Sartorialist
מתוך הבלוג The Sartorialist

הוא

קוראים לו סקוט שומן ובעבר הוא עבד בתעשיית האופנה. ב-2005 הוא יצא לחופשה כדי לטפל בבתו התינוקת ובזמן אותה חופשת לידה, החל לצלם מתחת לבית שלו את הברקות האופנה שראה דווקא ברחוב. שומן העלה את התמונות לרשת, לעיתים מלוות בהערה כזו או אחרת, כשהמטרה הייתה בעיקר לקבל פידבקים.

היום, שבע שנים אחרי, The Sartorialist הוא אבי בלוגי האופנה שמציג ארסנל של תמונות, ומשקף תופעה תרבותית , הרבה יותר מ'רק' מיצג אופנתי עכשווי. בשנים האחרונות הפכו הבלוג ושומן למותג מניב; לפני כשנה יצא ספר ממיטב התמונות של הבלוג ושומן עצמו מוזמן לצלם קמפיינים למותגים ולתעד אירועים בכל רחבי העולם. הוא נחשב לבלוגר רציני, שעשה מזה גם קריירה והבלוג אף הוכתר כאחד מ-100האתרים המשפיעים בעולם על ידי ה'ניו יורק טיימס'.

את ההצלחה המסחררת של הבלוג אפשר להבין בקלות – הוא היה הראשון שהציג תמונות בלבד כאמצעי הבעה כבר ב-2005, והוא מצליח לשמור על טעם טוב וקו מנחה של הצגת בני אדם ולא אייקונים קולביים של אופנה. שומן מצליח ללכוד אישיות יצירתית, בעטיפה יצירתית, ולהציג אותה כיצירה בפני עצמה.

היא

קוראים לה גאראנס דורה. בעבר היא היתה מאיירת במגזיני נשים ואופנה בצרפת וב-2006, בעיקר מתוך תסכול על כך שלא קיבלה פידבקים מהקהל הבלתי נראה שלה על עבודותיה, היא החליטה לפתוח בלוג, בו העלתה איורים שלה ומקורות השראה. אחרי זמן מה היא גילתה שאופנה מרתקת אותה ומיקדה את הבלוג בתחום הזה.

למעשה, דורה העידה שהבלוג ספג את השראתו מהבלוג של שומן, The Sartorialist וכך היא החלה לצלם אופנת רחוב. המצלמה שמופיעה במערכה הזו בהחלט מצביעה על המערכה השלישית – חכו חכו. הבלוג שלה הפך לבלוג אופנה צילומי וגאראנס הפריזאית הפכה, כתוצאה ממנו, לצלמת כתבות אופנה מערכתיות במגזינים בצרפת ובכל העולם. הבלוג שלה מתורגם לאנגלית והבחורה הגבוהה מאד והיפה עד מאד, כבר מזמן הפכה למותג עולמי בזכות עצמה.

 

הם

לפני כחמש שנים נפגשו השניים בשבוע האופנה הצרפתי והפכו לחברים טובים. אחרי שנתיים הם הפכו לזוג ואחרי נסיעות על קו פריז-ניו יורק לאורך תקופה מסוימת, עברה גאראנס לגור עם שומן בניו יורק. את האהבה רואים על שניהם; הבלוגים של שניהם שודרגו והתאימו עצמם למציאות הטכנולוגית הנוכחית. הם שניהם נוסעים בכל העולם ועושים פרויקטים מרשימים של צילומי אופנה וסטייל. איש-אשה בסגנונו, איש-אשה בבלוגו ועבודותיו.

הבלוגים של שניהם, בעיקר זה של שומן, מוכיחים את מקומה החשוב של האופנה בחיים של האדם המודרני, שנושא את בגדיו כהצהרת שייכות חברתית יותר מאשר לצרכים של התקשטות בלבד. צילומים של נשות חברה לצד עוברי אורח ברחוב, של בגדי מעצבים לצד שילובי יד שניה מעניינים, צעירים, מבוגרים או זקנים וצילומי נשים וגברים במידה שווה, מוכיחים שבלוג אותנטי יכול לתאר מציאות מנקודת ראיה שקרובה יותר לקרקע מאשר מה שמסוגל לעשות כל עיתונאי שעובד במערכת עיתון ממוסדת.

פרולוג

השניים בינתיים נפרדו. היא נשארה לגור בניו יורק. שניהם ממשיכים ועושים חיל. הוא הוציא ספר שלישי, היא הוציאה ספר ראשון ופתחה חנות רבת טעם באתר שלה

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il)

 

365 ימים בשנה: איך לובשים את אותה השמלה שנה שלמה?

1

(עלה לראשונה באתר פידר ב-22.1.12)

עולם האופנה הפך להיות סקסי באמת כשהאינטרנט התחיל לצבור תאוצה, מה שהוביל גם לכך שכל חובבת אופנה שזוכה לקצת מחמאות, ממהרת לנצל את המומנטום הזה ולפתוח בלוג המתעד את עצמה ואת חוש האופנה שלה.

על התופעה העצומה בגודלה שהפכה את אופנת הרחוב לתחום שמספק השראה ומשפיע מאוד על תעשיית האופנה כבר סיפרנו לכם. הפעם, סיפורנו מתרכז בבחורה אחת, שינה מטייקן, שהחליטה לנצל את עולם הבלוגים המתעדים ואת הקריירה הצומחת שלה בשיווק והקימה את פרוייקט ה-Uniform Project (פרוייקט התלבושת האחידה).

הפרוייקט הזה, כשמו כן הוא: שינה החליטה שהיא תלבש את אותה שמלה שחורה קטנה במשך 365 ימים, ברצף, אבל כל פעם באופן אחר. את התוצאות השונות היא תתעד ותעלה מדי יום לאתר הפרוייקט. כבחורה מודרנית, שינה הבינה שפרוייקט כזה, ללא מטרה נעלה, הוא כמעט אגואיזם כשלעצמו. לכן היא יצרה קשר עם עמותה שדואגת לחינוך ילדים בשיכונים של הודו, פתחה אזור לתרומות – באמצעות מכירה וירטואלית של תמונת היום למבקשים לתרום, ויצאה לדרך

2

הפרויקט הקטן הזה הפך במהירה לכזה שמסוקר באופן תדיר והוא אף הופיע בכל מגזיני האופנה בעולם – מודפסים ומצולמים. אחרי שנה של תיעוד קפדני וחינני במיוחד, הגיעו לאתר מעל 2 מליון אנשים ונאסף סכום של 100 אלף דולר – לא רע בשביל פרויקט ניסיוני. בתום השנה הצטרפו לשינה אוהדים מכל רחבי העולם, ושינה לקחה על עצמה את המשימה להמשיך ולקדם פרוייקטים דומים של בנות אחרות.

איך זה עבד? בנות שהחלו לתעד את עצמן באופן דומה הצטרפו למיזם, אחת בכל חודש, ואת הכסף שנאסף מהפרוייקט שלהן הן תרמו שוב למטרות צדקה.

פרויקט מקסים אבל איך לובשים שמלה אחת במשך שנה רצופה? שינה בחורה יצירתית ולכן היא תפרה שבע שמלות זהות. השמלה עצמה שחורה, קטנה ובסיסית ביותר; אפשר ללבוש אותה כשמלה, טוניקה ומשני צידיה (כפתורים מקדימה או מאחור) וקל לצוות לה כל אביזר או בגד אחר. כמובן שעם הצלחת הפרוייקט, נתפרו מהדגם הזה 365 שמלות זהות לטובת אוהדי האתר והן נמכרו בו תוך ימים ספורים.

מבחינה אופנתית, שינה הוכיחה שביצירתיות ניתן להפוך כל שבלונה שהיא למעניינת. היא השקיעה חשיבה בתלבושת של כל יום והשתוללה עם האביזרים. בהיותה בחורה נאה מאוד התוצאה באמת חיננית. את כל האביזרים שהיא צירפה לשמלה היא גם מכרה בתום השנה בשיתוף פעולה ייחודי עם eBay. ההכנסות הלכו, כמובן, לתרומה. דבר אחד ודאי – אחרי הפרויקט הזה שינה תתקבל לכל תפקיד שתחשוק בו בעולם השיווק.

https://cm.g.doubleclick.net/push?client=ca-pub-1420539090378627רוצים ללמוד עוד קצת על הפרוייקט המקסים הזה? לינק לתוצאות של השנה הראשנוה של המיזם (לחצו כאן), ולינק לדף הפיילוטים של השנה השניה (לחצו כאן). לא מספיק לכם? צפו בסרטון הווידיאו על המיזם: