ילדות חמודות תמיד יכבשו את הרשת

16
מתוך http://www.jwlphotography.com/

אזהרת מסע: רגע לפני שאנחנו ממשיכים כדאי שתדעו – בטיולנו הפעם נראה הרבה, נקרא פחות, אבל יש גם הבטחה מהמדריכה להרבה קריאות התפעלות ממשפחת ה"איזה מאמי" וה"וואוו"; וזה כבר שווה את הצטרפותכם למסענו.

ג'ייסון לי (Jason Lee) הוא בדרך כלל צלם חתונות, אבל כשאמא שלו חלתה במחלה קשה וחשוכת מרפא ב-2006, הילדות שלו היו עדיין קטנות ו'סחבו' איתן שלל מחלות שבגללן לא יכול היה להפגיש ביניהן. כך נפתח הבלוג של לי.

את רוב הרעיונות להעמדה בתמונות הוא שאב מהבנות שלו – קריסטין (8) וקיילה (5). זה, לדעתי, סוד קסמן של התמונות. התרגום שלו לרעיונות שלהן והביצוע מלא ההומור, הם התוצאה המשמחת שתראו כאן ובעיקר כאן.

13
מתוך http://www.jwlphotography.com/

14

11
מתוך http://www.jwlphotography.com/
12
מתוך http://www.jwlphotography.com/
9
מתוך http://www.jwlphotography.com/
10
מתוך http://www.jwlphotography.com/
15
מתוך http://www.jwlphotography.com/
7
מתוך http://www.jwlphotography.com/
6
מתוך http://www.jwlphotography.com/
5
מתוך http://www.jwlphotography.com/
4
מתוך http://www.jwlphotography.com/
8
מתוך http://www.jwlphotography.com/

3

2
מתוך http://www.jwlphotography.com/
1
מתוך http://www.jwlphotography.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-20.10.13)

יופיו של העולם הנכחד

1
הצלם ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

תחרות, לו היתה קיימת, על הסיבות בגללן הומצא האינטרנט, האתר הבא היה זוכה באחד המקומות הראשונים, ללא כל ספק.

ג'ימי נלסון הוא צלם המתמחה בתיעוד אתני; הוא מסתובב בעולם ומצלם שבטים, מלחמות ופולקלור. אנשים ונופים זיכו אותו בפרסים רבים ובתערוכות בכל רחבי הגלובוס אבל סיפורנו הפעם יתמקד בפרויקט ששבה את ליבנו – פרויקט השבטים הנעלמים שנלסון מתעד.

4
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/
7
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

נלסון חקר, טס וביקר את השבטים שמאיימים להיטמע בעולם המודרני ולהפוך את עברו לזיכרון נכחד. הוא בחר להגיע אליהם, להשתלב ביניהם ולתעד אותם. התוצאה היא אלבומי תמונות נדירים, שיצאו גם בספר ענק ממדים. כך כתב נלסון על הפרויקט:

"ב-2009 תוכנן מסע מתוכנן שלי לביקור מתוזמן ב-31 שבטים ייחודיים. רציתי לצפות במסורות שלהם, להשתתף בשגרת יומם ולחזות איך שאר העולם מתייחס אליהם ומנסה לשנות אותם במקביל. חשוב מכך, רציתי ליצור פרויקט אסתטי שאפתני של תיעוד, שיעמוד ברוח הזמן ויהווה מסמך אתנוגרפי של עולם שנעלם".עד עתה ערך נלסון 13 מסעות ב-44 ארצות וצילם כמה שבטים כאלה. את התוצאות הוא סיכם באתר שנקרא Before They. האתר מחולק לפי 13 מסעותיו ביבשות כל העולם: אתיופיה, אינדונזיה, גינאה החדשה, קניה, טנזניה, ניו זילנד, מונגוליה, סיביר, סין, ארגנטינה, אקוודור, נמיביה והודו.

6
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/
9
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

התמונות של נלסון מפעימות ומרגשות באופן יוצא דופן. כובד הראש שלו בתיעוד כל הפרטים הפולקלוריסטים וגם את תחום עיסוקם העיקרי של אנשי כל שבט, מעיד על רצינות ותחושת שליחות אמיתית. הוא מקפיד לתאר את המיקום הגאוגרפי של השבט בגלובוס ואת השפה בה הם מדברים.

נלסון הוציא 500 ספרי ענק של הפרויקט (42 X 59 ס"מ גודלם) המכיל מאות תמונות באיכות הצילום המקורי. מחירו – $ 8,750 – מעיד על החשיבות שמייחס לו נלסון. לשמחתנו, למרות שאין לנו סכומים שאפילו דומים לזה בבנק, יש לנו את האינטרנט ואת האפשרות לראות את הפרויקט המדהים של שבטים אתניים לפני שייעלמו כאן לחלוטין.פנו לכם שעתיים, הושיבו את בני הזוג, ההורים או הילדים והתענגו יחד על כל העושר הזה. ספרו לנו לאיזה שבט נקשרתם במיוחד. אני, אחרי ביקור באפריקה, מאוהבת לחלוטין ביופי הבלתי נתפס של השבט המסאי בקניה. מה שלכם?

8
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

5

10
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-27.10.13)

 

יואל הרצברג מציג: מילה אחת ביום

1
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

מילה ביום. הלוואי ויכולתי להסתפק במילה ביום. מילה אחת שאבחר ואוציא החוצה. מילה שמשמעותה תהדהד בעולם. פרשנים ינסו לברר למה דווקא היא, משוררים יחברו לה ואיתה שירים. אבל בינתיים, עד שאהפוך למצומצמת, אני שופכת לריק הרבה יותר מדי מילים. שופכת יותר מרוב האנשים שאני מכירה. מילים לבטלה אבל גם לעבודה, חובה לציין.

יואל הרצברג לקח את 'מילה ביום' צעד אחד רחוק יותר והפך את חשבון האינסטגרם שלו לפרויקט ויזואלי שמקדיש עצמו למילה אחת ביום – בלי פרשנויות, בלי תוספות רק תמונה אחת ביום מהמרחב הציבורי. הפרוייקט כולו מוצג גם בפינטרסט.

כמו שאתם כבר יודעים, אני מאוד אוהבת פרוייקטים אישיים שמוציאים החוצה את השריטות החינניות שיוצרות את חיינו, וזו של הרצברג חביבה עליי במיוחד. אני מכירה את יואל המון שנים. פעם עבדנו יחד, והיום, העיר המשותפת בה אנו גרים, מפגישה אותנו בכל כמה שנים. כך, באופן טבעי, הפכנו חברים בפייסבוק ומאוחר יותר באינסטגרם. בימים האחרונים סיכם הרצברג שנה לפרויקט של "מילה ביום" ואני החלטתי להציג אותם – אותו ואת הפרויקט – בפניכם.

– הי יואל, תציג את עצמך

"אני נשוי + 2 בנים, חי ויוצר בעיקר בתל אביב. בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל לפני המון זמן (1991) וכבר הרבה מאד שנים מעצב אמנותי, בייחוד של סרטי קולנוע, אבל גם של פרסומות וטלוויזיה. אני מצלם מגיל צעיר ואפילו היתה לי מעבדה שחור לבן בבית​​, שבה ביליתי שעות עם ריחות הפיקסר והאור האדום. במשך שנים הסתובבתי עם מצלמה, מקפיא רגעים ומתעד אירועים. היום המצלמה בטלפון מהווה תחליף נוח לצילומים ספונטניים". (לעוד עבודות של יואל).

– איך התחיל פרויקט "מילה ביום" והאם יש קווים בסיסיים שמנחים אותו?

"מה שהכי מבלבל במקצוע שלי זה המילה מעצב. זה נכון שאני מעצב סטים וסביבות ופריימים ותקופות היסטוריות ועולמות שלמים, אבל עיצוב ממש לא מעניין אותי. מה שמעניין אותי במקצוע זה לספר סיפורים. אני מספר אותם באמצעים ויזואליים, אבל הכל מתחיל במילים.

"הפרוייקט התחיל מהרצון לבודד מילה, שהיא יחידת השפה הראשונית, הבסיסית והמצומצמת ביותר שקיימת, ולתת לה לספר סיפור עצמאי, גדול יותר, בלי להזדקק ליחידות תומכות שיוצרות משפט. אנחנו מוקפים במילים – על שלטים, על קירות, על אריזות, על מסכים, על בגדים – איפה לא.

"כצלם שמקפיא רגעים ומשעתק אותם, וכמעצב אמנותי שכל הזמן מנסה לספר סיפור על ידי עיצוב פריים אחד, זה היה פרוייקט אידיאלי שעושה שימוש בטקסט, בקונטקסט, צבע, קומפוזיציה, אור, קו וכל האלמנטים שמרכיבים פריים מצולם או מצויר. ההכרח לספר סיפור שלם במילה אחת ריתק אותי ואתגר אותי מבחינה ספרותית ואמנותית כאחד. אני אוהב אמנות מינימליסטית. מה יותר מינימלי ממילה יחידה?".

13
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

– איך בוחרים את ה-מילה?

"לפעמים המילה נבחרת בגלל אירועי היום, כמו המחאה החברתית, הכיבוש, יומולדת, ​​בחירות, אירוע תרבותי או יום שנה חשוב. לפעמים היא קשורה לחוויה אישית, לפעמים היא נבחרת בגלל צורה או צבע. יש מילים שנבחרות בגלל שהמשמעות שלהן בפריים מצחיקה או אירונית.

"בהתחלה הקפדתי לבודד מילה אחת בפריים שלם, אבל עם הזמן הצלחתי לגרום למילה שאני מעוניין בה לקפוץ החוצה גם כשיש מילים אחרות מסביב. אני מתנהל לי בחיי כרגיל ודולה את המילים על הדרך על ידי מציאת או יצירת המילה – כמו המילה 'יאוש', שהרכבתי מגפרורים שרופים, אחרי שראיתי את משה סילמן מצית את עצמו ועולה באש."לעיתים קרובות בחירת המילה נעשית למטרת ביקורת חברתית או הצגת נקודת מבט פוליטית. אנחנו חיים במדינה רוחשת וגועשת ואני אדם מעורב ודעתן. בעזרת המילה ביום אני מנסה להעביר מסר ועמדה לקהל רחב יותר שנחשף לפרוייקט בפייסבוק או באינסטגרם. זו הדרך האישית שלי להלחם בעוולות".

17
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

– מה תפקיד השפות בבחירת המילים?

"נולדתי בצרפת ואני דובר צרפתית מהבית. עברית היא השפה הראשית שלי. אנגלית רכשתי כילד ונער בארה"ב – רוב מה שאני קורא הוא באנגלית, מספרות ועד טקסטים מקצועיים ואקדמיים. ערבית היא שפה שאני מאוהב בה ולא שולט בה במידה מספקת, אבל שנת לימוד אחת באוניברסיטה במאה שעברה, יחד עם אינספור סרטים שאני מעצב שעוסקים בסכסוך ועבודה בישובים ערבים או עם צוות פלסטיני, נותנים לי בסיס ראשוני להבנה ושליטה בשפה. זה מאפשר לי לנוע בין ארבע השפות האלה, לפי צרכיי, פלוס עוד כמה על הדרך, כמו יידיש, ספרדית ורוסית.

9
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

"כשנכנס יורה להקרנה של בטמן בארה"ב וריסס צופים עם קלצ'ניקוב, המילה קלצ'ניקוב נבחרה באנגלית ורוסית. כשצילמנו סרט בשכם וקלקיליה, מטבע הדברים רוב המילים היו בערבית. לעומת זאת, כשאני נתקל במילה טובה, אני מצלם, לא חשוב באיזו שפה היא כתובה. אני חולה על שפות. אם יכולתי, הייתי לומד את כולן. כל אחת באה עם כאלה מטענים של היסטוריה ותרבות וספרות וחוכמת רחוב ספציפית לארץ המקור של השפה. אני מת על פתגמים, על התרבות שמאחורי המילה. מצד שני, טיפוגרפיה מרתקת אותי ומילה בנאלית עם טיפוגרפיה מדויקת או גרועה במיוחד יכולה ממש לעשות לי את היום".

– עושה רושם שהתמונות צולמו במקומות מגוונים בארץ. מה הסיפור מאחוריהן?

"המילים צולמו בכל חלקי הארץ, בשטחי הרשות הפלסטינית ובחו"ל. בכל מקום שאני מגיע אליו – שם אני מצלם. אפשר לדעת בערך איפה אני נמצא לפי הצילומים, כי אני לעיתים רחוקות משתמש בצילומים ישנים.

"מטבע הדברים, רוב הצילומים הם מסביבת העבודה שלי ומסביבת המגורים. בגלל שאני משוטט בכל הארץ עם הסרטים שאני מעצב, אני אוסף מילים מכל מקום שאני מגיע אליו. המילה הראשונה, למשל, צולמה בבודפשט, שם צילמנו פרסומת. יום אחרי שחזרתי מניו יורק, כבר הייתי בעבודה בכפר קאסם, והמילה היתה בהתאם- משם".

8
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום
12
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

– ​​האם תמשיך בפרויקט או שאתה עובר לפרויקט חדש?

"גם וגם. הפרוייקט ממשיך, כי אני מרגיש שעוד יש לי מה ללמוד ומה לספר. יש כל כך הרבה מילים סביבנו, שתמיד יהיה מה לצלם".

– האם הפרויקט הזה יכול היה להתקיים בפלטפורמה שונה מזו של האינסטגרם?

 "אינסטגרם לחלוטין בר החלפה. זו פלטפורמה נוחה ומיידית, אבל למען האמת, הפורמט הרבוע לא אידיאלי למילים. זה אחד האתגרים, אבל לא זה שבזכותו הפרוייקט חי. הרבה לפני האינסטגרם הייתי מאד פעיל בפליקר וזה פרוייקט שהפליקר תפור עליו. גם פייסבוק מספיק.

"ברור שהפלטפורמה האינטרנטית היא זו שאיפשרה לפרוייקט לקבל אופי של בלוג יומי. על סט צילומים של הסרט האחרון אנשי הצוות ממש חיכו לראות מה תהיה המילה היומית. חלק הציעו לי הצעות, ניסו לנחש. אנשים שולחים לי צילומים של מילים שתפסו להם את העין. זה מגניב וכיף. את זה אתה לא מקבל מתערוכה בהלנה רובינשטיין – לא שאני אתנגד להציג גם תערוכה פיזית. זה מתבקש והכרחי.

התערוכה האינטרנטית שעשיתי בפינטרסט היא שלב ביניים, שמאפשר הצצה לגוף העבודות שהצטבר במהלך כל השנה הראשונה. אפילו המצאתי מילה לתערוכה כזו – תערוכו.נט, או webhibition באנגלית. אולי זה עתיד המוזיאונים?".

3
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום
14
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

– האם אתה עושה רק פרוייקטים אישיים או גם פרויקטים קבוצתיים?

"וואו, זו שאלה יפה. כל העבודה שלי זה פרויקטים קבוצתיים. זו המהות של סרטים. ​​אני מגבש עכשיו פרויקט קבוצתי שאני לא יכול לפרט עליו כי הוא עדיין בשלבים מוקדמים, אבל הוא יקיף קבוצה של אנשים במקומות שונים בו זמנית. אני 'מת' על עבודת צוות. מה שהכי כיף לי בעבודה שלי זה המפגשים האנושיים והסיפורים השונים שאני נתקל בהם. אם אני אצליח להביא את אותה חוויה גם לאמנות שלי – מה רע?".

18
צילום: יואל הרצברג / מילה אחת ביום

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-30.6.13)

היא עושה קסמים באינסטגרם

1
ציור: גפן רפאלי

אינסטגרם היא מלכודת דביקה של חברים שנותנים לייק אחד לשני על תמונות בינוניות של רגעים רב פעמיים בחיים. אם יש לכם מזל, תפגשו כישרון אחד או שניים שראויים לתשומת ליבכם המצומצמת. בשאר הזמן אתם תקועים במעגל מצומצם של חברים שאי אפשר, בשום פנים ואופן, לעשות להם unfollow.

התמזל מזלי להיתקל ביוזר האינסטגרם של המאיירת גפן רפאלי – dailydoodlegram. מייד התחלתי לעקוב אחריה ומהר מאוד הבנתי שאני חומדת כמעט כל איור סוריאליסטי שרפאלי משרבטת ומעלה מדי יום (!).

לינק שהעלתה רפאלי הוביל אותי לאתר ההזמנות של התמונות, המאפשר לקנות כל איור מודפס בפורמט הדומה לתמונת פולרואיד (20 שקל) או תמונה ממוסגרת (80 שקל). מייד עשיתי הזמנה גרגרנית של כמה תמונות, שהגיעו אחרי ימים ספורים בדואר, עטופים בנייר חום ויפים יפים. את רוב השלל שמרתי אצלי ורק שני חברים אהובים במיוחד קיבלו תמונה ממוסגרת ליום ההולדת שלהם.

רפאלי היא מאיירת עצמאית, בוגרת בצלאל, ואיוריה הם שילוב של נאיביות, צבע והרבה הומור וכישרון. אתם מוזמנים לדפדף באתר שלה ולהתאהב בעצמכם:

2
ציור: גפן רפאלי
3
ציור: גפן רפאלי

"כל הפרוייקט התחיל מסתם יום משועמם בו חיפשתי רפרנסים מעניינים לצייר בתמונות של חברים באינסטגרם", סיפרה לי רפאלי. "כשהעליתי את מה שעשיתי הייתה התלהבות, אז החלטתי לפתוח חשבון נפרד במיוחד בשביל זה, ולעשות את זה באופן קבוע".

"לא חשבתי על זה מכיוון של עוקבים בכלל. זה היה רק בשבילי, ולא ידעתי שזה יעניין כל כך אנשים. היה לי נחמד למצוא דברים מסקרנים לצייר ולעשות את זה באופן ספונטני. זה היה ניקוי ראש נחמד, מין תרגיל כזה לעצמי. היה לי כיף להיות מוגבלת בזמן ובפורמט".

אבל אז פתאום החלו להופיע עוקבים רבים. "אנשים התלהבו מהקונספט וחיכו לראות אם יום אחד תמונה שהם צילמו או חלק ממנה יהיו חלק מהקולאז'ים המאויירים. אחר כך פנו אלי ורצו לקנות את האיורים, וחשבתי שנחמד אם תהיה חנות מסודרת בה יוכלו לקנות הדפסים נחמדים וקטנים של האיורים, במחיר אפשרי לכולם. אולי אפילו יוכלו לקבץ את הדודלים האהובים עליהם לכדי אוסף ממש. כל זה הסתדר עם הקונספט של שיתוף ויצירה תוך כדי דיאלוג עם העוקבים ועם הצלמים".

4
ציור: גפן רפאלי
5
ציור: גפן רפאלי

לרפאלי יש למעלה מ-21 אלף עוקבים. "אני לא בטוחה שאני יודעת מי העוקבים שלי, אבל אני יודעת שבחנות מבקרים בעיקר מהארץ, מארה"ב ומאירופה, אבל יש גם כמה אנשים שפנו אלי שהם עוקבים אחריי מסינגפור ומתאילנד."

6
ציור: גפן רפאלי

רפאלי אומרת כי "הפרוייקט הזה הוא הדבר הראשון שעשיתי מאז הלימודים שיש לו מסגרת קבועה ונוקשה, ושומר עלי באיזה מסלול. כנראה שזה היה חסר לי מאז, כי עובדה שיצרתי לעצמי מסגרת מחייבת כזו לאייר בה, וזה מזל."

ואני אומרת – אם עדיין אין לכם מתנה לחג, נסו את האיורים של רפאלי. הם סוחטים אנחות הנאה ממש.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-31.3.13)

הבלוג היפה ביותר ברשת

2
פסלים מפרחים מתוך Bloemencorso – תהלוכת פרחים בזונדרט, הולנד / collosal

כריסטופר ג'ובסון, בחור נחמד משיקגו, מתחזק בלוג מקסים במיוחד שנקרא Colossal. ג'ובסון מאמין שגם בעידן דיגיטלי כמו שלנו, יש עדיין (וגם צריך שיהיה) מקום מכובד לאמנות פלסטית.

כך, הבלוג שלו שולח 20-25 עדכונים בשבוע בנושאים של אמנות, עיצוב, צילום, אנימציה, ארכיטקטורה, רישום ואמנות רחוב, והכל בניסיון להעלות ולרומם רק עבודות שאינן נוגעות לתחום הדיגיטלי בשום צורה.

למרות ההתמקדות באמנות במדיות הוותיקות בלבד, הבחור מבין עניין או שניים בהלכות רשת והוא מתחזק במקביל טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ופינטרסט ואפילו דואג לשלוח ניוזלטר שבועי. בין כל אלה, עולה לבלוג אמנות מרהיבה של עבודות מכל העולם.

אז חזרתי לסורי ואני מכניסה לכאן, בדלת הראשית, את כל האסתטיקה והיופי שהבלוג הזה מכיל:

4
האמנית יאיוי קוסמה עיצבה חלל מגורים בלבן בגלריה לאמנות מודרנית בקווינסלנד. 1000 איש הדביקו אלפי מדבקות, במה שיהפוך לחלק ממיצג עתידי של האמנית/ collosal
5
יצירת אמנות של הטבע – הקרחונים של גרינלנד. צילום: יאן אריק וואיידר / collosal

3

1
עיר הפוכה / collosal

ואם זה לא כבש את ליבכם, אני ממליצה לכם לקרוא (ולצפות) בסיכום השנתי שעשה ג'ובסון, שבו נתן במה ל-15 פרוייקטים מרהיבים.

ציון שלנו: 5 מתוך 5, כי כשאתה טורח לעדכן את הקהל שלך עשרות פעמים בשבוע ויש לך טעם טוב והכל כל כך יפה – אתה מייצר קהל שבוי. בדיוק כמוני.

אני נרשמתי לניוזלטר שלו – נסו גם אתם. ותודה לפריזאית, שדרכה הגעתי לבלוג המהמם הזה.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב- 27.1.13)