אתר חדשות לחיות בלבד

אם בעלי חיים זה הדבר הכי ויראלי ברשת, למה לא לעשות עבורם אתר? ואם אתר, למה לא רשת חברתית? The Dodo הוא אתר שהחליט לשלב בין השניים ולשלב את חוכמת ההמונים בהפקת התוכן, מודל שבעולם התוכן מנסים לפצח כבר שנים.

בקצרה, The Dodo הוא אתר חדשות, אבל בתחום אחד ואהוב – חיות. הווה אומר, כל התוכן הכי ויראלי שאתם יכולים לחשוב עליו באינטרנט יימצא שם, אבל גם כתבות עומק על בעלי חיים נדירים ופחות נדירים, ועובדות מעניינות שלא ידעתם על זן מסויים. מעל הכל, האתר כמובן מעודד שימור חיות נכחדות ומקדם את זכויות בעלי החיים על כל גווניהם.

1

אם בעבר כתבתי על בלוג החיות המקסים "הזנב הארוך", שמביא חדשות חיות מכל העולם כבלוג מידע, The Dodo מייצר תוכן אבל מבקש גם מכם מעורבות.

פעם היו 2-3 עיתוני ערב. היום יש ריבוי בלתי מתקבל על הדעת של עיתונים, יומונים, שבועונים ומגזינים ועדיין לא דיברנו על מאות אתרי תוכן באינטרנט. במערכות התקשורת מנסים להתמודד עם ריבוי ערוצי ההתקשרות, שהופכים את עולם התוכן לרווי מדי ובעל הכנסות נמוכות מדי (כמות הקוראים קטנה עקב הריבוי ומתחלקת על שפע מקורות התוכן ומכך יורדות גם ההכנסות). לפי המודל של אתרי תוכן כמו The Dodo, מערכות התוכן יצומצמו וההמון המעורב ברמת הרגש לנושא האתר, ייספק עוד ועוד תכנים בעצמו. זה יחסוך באנשים שיכתבו תוכן בתשלום ואת הצורך בבדיקת זכויות יוצרים , שכן גולשי הרשת ישתפו באופן חוקי תכנים של אתרים אחרים, שיזינו את האתר המדובר. גאוני, לא? ובכן, זה מודל רצוי אך עדיין לא מאד מצוי.

את The Dodo בנו כאתר שיתופי – התמונות בו גדולות, החיות בהן חמודות וחלקן מוצגות כ-gif – ספק סרטון, ספק תמונה "זזה". כפתור השיתוף גדול ונוח לתפעול וחוץ מכותרות, אין תוכן כתוב בדף הבית. התוצאה מזמינה את הגולש ללחוץ על כל תמונה ולשתף.

23

בכניסה לאתר מופיע חלון גדול ובולט שמזמין להצטרף לקהילה של האתר. ההרשמה פשוטה ובסופה אתם נכנסים לעמוד האישי, שצפוי להתמלא בכל השיתופים שלכם על חיות; מהאתר הזה ומכל אתר אחר שתחפצו.

הפעולה פשוטה מאד והתוצאה 'טאמבלרית' במהותה והנה, גם לכם יש בלוג על בעלי חיים. עכשיו מעניין לעקוב אחרי האתר הצעיר ולראות אם גם יצליח להגשים את החזון של עצמו.

45

(פורסם לראונה ב-feeder.co.il ב-23.2.14)

 

מודעות פרסומת

מעורר קנאה: הכירו את פלג כהן, הישראלי שמטייל בכל העולם

1
צילום: פלג כהן

פלג כהן הוא חלומם הרטוב של אנשי המשרדים והמערכת, רוכשי הדירות ומשלמי השכירות והמשכנתא; ללא רכוש משמעותי וללא מחויבות כובלת, האיש מסתובב בעולם בתקציב מינימלי וחווה את החיים אי שם, אי פה. תפסנו אותו במדינה ה-98 במסעו בן 9 השנים – קמבודיה. לא הרבה אנשים יכולים להגיד שהגשימו את החלום שלהם, פלג יגשים בעוד שבועיים את החלום שלו – לטייל ב 100 מדינות.

למה אנחנו כותבים על פלג? כי הוא מתחזק במקביל לטיולו אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית,ועמוד פייסבוק. לא משהו יוצא דופן ב-2014 אבל יחסית לטיולים שנעשו בתקופה מוקדמת יותר (ולא מעבר להרי החושך, אי שם במאה ה-16 אלא ממש לפני 15 או 20 שנה), האמצעים האלה והאי-מייל יכולים להשאיר אדם מחובר לביתו, משפחתו וחבריו, בקלי קלות ובזמן אמיתי.

2

ביקשנו מפלג לענות עבורנו על כמה שאלות על מסעו המעניין ועל התיעוד הציבורי של חוויה אישית בעליל.

– מי אתה?

"קוראים לי פלג כהן ואני בן 30. גדלתי בנהריה ולמדתי בקיבוץ כברי. יש לי אחות תאומה, אחות גדולה ושתי האחייניות הכי יפות בעולם. גם אמא שלי וגם אחותי התאומה מצטרפות אלי בכל שנה לכמה שבועות של טיול.

"שירתתי 3 שנים כלוחם בגולני (ואני אפילו עושה מילואים אם אני בארץ). ב-9 השנים האחרונות אני מטייל בעולם, ועד כה טיילתי ב 98 מדינות ובכל היבשות.

"בחודשים האחרונים התחלתי לתעד ולשתף את המסע דרך דף הפייסבוק שלי 'לונלי פלג'. לשם אני מעלה תמונות, סיפורים וסרטונים. אלפי אנשים כבר עוקבים אחרי הדף שלי. חציתי יבשות על גבי משאיות ורכבות, הקמתי את האוהל שלי לצידי הדרך ועל חופים לבנים ובתולים, ישנתי בכפרים קטנים באפריקה וחייתי עם השבטים המונגולים. נעצרתי בגינאה, חליתי במלריה קשה, פגשתי 'ילדים חיילים' שעשו דברים נוראים. בגאנה חבר מקומי שלח איתי פתקים לשים בכותל המערבי, רכבתי על סוסי פרא, רקדתי בפסטיבלים, קפצתי את הבנג׳י הגבוה בעולם ואפילו טיפסתי על הרי געש. החלום שלי הוא להמשיך ולטייל בעולם, להכיר אנשים וללמוד תרבויות חדשות, והכי חשוב לשתף את המסע שלי עם העולם.

"הפרויקט שלי התחיל לפני כמה חודשים לצד הדרך במערב אפריקה, כאשר החלטתי לפתוח את דף הפייסבוק ולשתף את העולם במסע שלי. אני נווד, אין לי בית או רכוש ואף פעם לא למדתי באוניברסיטה. את החינוך שלי רכשתי בדרכים ואת ההשראה אני מקבל מהאנשים שאני פוגש בדרך. בעמוד הפייסבוק, מתעניינים אנשים רבים בדרך החיים שבחרתי ושואלים אותי שאלות רבות על המסע ועל הדרך שלי בעולם. המטרה שלי היא להפוך את 'לונלי פלג' ליומן מסע וירטואלי שמתעדכן בזמן אמת, ולהפוך את העוקבים לחלק בלתי נפרד מהטיול שלי".

3
חוף ים באוסטרליה
4
אלבניה – כפר אבן ישן

– מה מטרת הטיול שלך?

"כרגע המטרה שלי היא לתת השראה לאנשים ולחלוק עם העולם את החוויות שאני עובר, הנופים שאני רואה והכי חשוב האנשים שאני פוגש לאורך הדרך. חשוב לי לפגוש וללמוד מתרבויות אחרות, למדתי הרבה מאוד מהאנשים שפגשתי לאורך הדרך. חשוב לי לומר לאנשים שזה טוב להיות שונה, לא חייבים ללכת בדרך כמו כולם, לא חייבים להיות חלק מעולם הצרכנות המערבית, אפשר גם להיות מאושר אם אין לך רכוש (כמו רוב האנשים באפריקה או הודו לדוגמה). בנוסף, אני חושב שהקדוש ברוך הוא יצר לנו כזה עולם יפה שאנחנו חייבים לראות, ליהנות ולהעריך כמה שיותר ממנו".

5
מונגוליה- רכיבה על גמל, כלי התחבורה היחידי בדיונות חול של המדבר הגובי
6
פסטיבל הנאדאם המסורתי במונגוליה
7
מתארח אצל משפחה מקומית במדבר הגובי במונגוליה
8
עם נץ במונגוליה

– איך נולד הרעיון?

"כמו כל ישראלי טוב נסעתי לטיול של אחרי צבא במזרח הרחוק. החופש והשקט הנפשי כבשו אותי – בלי לחץ ובלי דאגות של ממש. בשלב מסוים נגמר לי הכסף אך במקום לחזור לארץ, החלטתי לנסות את מזלי וטסתי עם 80 דולר לאוסטרליה. עבדתי קצת בעיצובי גינות והמשכתי את הטיול שלי באוסטרליה וניו זילנד ואחרי שנה של טיול חזרתי לארץ. עם החזרה לארץ פרצה מלחמת לבנון השנייה, גויסתי בצו 8 והייתי עשרה ימים בתוך לבנון. אחרי המלחמה הרגשתי שאני זקוק לעוד טיול וטסתי לקנדה ומשם טיילתי במרכז דרום אמריקה.

"נהנתי בטיול, לא הרגשתי לחוץ אף פעם, למדתי הרבה על עצמי ועל אנשים, לא הבנתי למה להפסיק את המסעות שלי מסביב לעולם, למה לא לטייל כל הזמן, להפוך את זה לדרך חיים. אז ראיתי את הסרט into the wild שרק חיזק את דעתי בנושא והמשכתי לטייל. הגעתי לאפריקה, חייתי כמו המקומיים, פתחתי את האוהל שלי בכפרים קטנים וראיתי שאפשר גם לחיות מדולר ליום. לפני כשנה נסעתי לטייל במערב אפריקה החלטתי להתחיל לשתף את המסע שלי עם העולם, ופתחתי את דף הפייסבוק".

9
אחד החופים של דוברובניק, קרואטיה

– יש לך שותפים למסעות?

"לא, אין לי שותפים (lonely) לטיולים. מדי פעם אני פוגש חברים או את אחותי לאורך הדרך אבל זה תמיד לזמן מוגבל כי הם צריכים לחזור לחיים הרגילים שלהם".

– איך אתה מחליט לאן לטוס ומתי?

"בהתחלה טסתי לאן שטסו כולם – המזרח הרחוק, אוסטרליה, הודו ומרכז וצפון אמריקה. אחר כך טיילתי בדרום ומזרח אפריקה, ואז נסעתי עם הרכבת הטרנס-סיבירית ולבסוף עשיתי את הטיול בו חציתי את מערב אפריקה דרך היבשה. היום זה הרבה יותר קל, אני פשוט הולך למקומות שאף פעם לא הייתי בהם לפני כן ותמיד בהמשך למקום בו אני נמצא פיזית".

10
החופים הבתוליים של סיירה לאון, מערב אפריקה
11
השוק באחד הכפרים בגינאה, ליד הגבול עם מאלי
12
ילד אוסף עצים למדורה בליבריה, מערב אפריקה
13
מאכיל את חיית המחמד של חבר מקומי בפרי טאון, סיירה לאון

– אז יש אתר ויש עמוד פייסבוק. מה האמצעים בהם אתה מתחזק אותם?

"יש לי מצלמה של קנון ומצלמת GoPro (את שניהם רכשתי עכשיו כדי להעביר את המסע שלי בדרך הטובה ביותר). עם הגו פרו אני מצלם וידיאו ואז עורך את החומר גלם לפרקים של 8 דקות על כל מדינה. יש לי אייפד שאיתו אני עושה הכל – אינטרנט, איסוף מידע, עריכת הסרטים שלי, עידכון דף הפייסבוק שלי ואפילו כתבתי בו ספר מסע. הספר יהיה מוכן בזמן הקרוב. אין לי סמארטפון וגם אף פעם לא היה לי, בכלל אין לי צורך בטלפון".

– איפה היית עד עתה?

"טיילתי ב-98 מדינות ובכל היבשות. הרשימה ארוכה מדי. עכשיו אני בקמבודיה, כאמור אבל אני מתכון להעביר את הקיץ באירופה ולבקר בכמה פסטיבלי מוזיקה ביבשת (בעיקר של מוזיקת טראנס). אז אבקר בארץ ואחר כך אטוס למרכז אפריקה, שאמור להיות מקום בתולי כמעט לגמרי מתיירים. הייתי רוצה להיות בכל המדינות בעולם (החלום הבא אולי אחרי המדינה ה-100. מכאן אטייל בבורמה ובפיליפינים, שתהיה המדינה ה-100)".

14
אצל משפחה של חבר בכפר קטן במרכז נורווגיה
15
צפון אירלנד , סלעים משושים – couseway

– מסקנות לחיים?

"דבר ראשון זה לפתוח את הראש – אל תפחדו להיות שונים וללמוד דברים חדשים. עדיף לאסוף זיכרונות מאשר דברים".

ומה בעיננו הכי חשוב בדברים של פלג? "אני בן 30 ואני נווד, אף פעם לא היה לי בית או עבודה, לא למדתי ואין לי רכב. כל שבוע אני פוגש עשרות אנשים חדשים ויש לי חברים כמעט בכל מקום בעולם. התיק שלי שוקל 13 קילו, פעם היה לי אוהל אבל איבדתי אותו לאחר שאכלתי פטריות אפריקאיות חזקות. אני אוהב לצלם ולהכיר תרבויות חדשות, אין לי רכוש או כסף אבל לפחות אני מאושר".

16
זורק את המצלמה גבוהה באוויר, לונג ביץ, קמבודיה

זה העמוד של פלג בפייסבוק. תפרגנו לו ותוכלו לטייל איתו.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-2.3.14)

לקנות אוכל ומוצרי מזון בזול – ברשת

עוד לפני קיץ 2011 נחשב המזון לאחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחייה הגבוה בארץ, בשל השילוב בין מחירי המזון עצמו לבין רשתות המזון ויצרניות המזון הריכוזיות. מספיק להיכנס לסופרמרקט בכל מקום בעולם כדי להבין שהחלק היחסי של סל המזון בסך הוצאות המשפחה הישראלית הוא בלתי פרופורציונלי ולא הגיוני ביחס לשכר שאנחנו מרוויחים, ממש כמו מחירי הדיור.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא פערי התיווך: היצרנים נוקבים מחיר מסוים, הצרכנים משלמים מחיר אחר – כשבתווך גוזרות קופון שמן רשתות השיווק. אלא שעוד ועוד צרכנים מאמצים לאחרונה ערוץ רכישה אחר, באמצעות האינטרנט – ערוץ שבו פעילים יצרנים קטנים וביתיים המשווקים את תוצרתם ישירות לצרכן או באמצעות חנויות מקוונות פרטיות.

מעבר לחיסכון הכספי הגלום בדילוג מעל רשתות המזון, יש לרכישה מהסוג הזה היבט נוסף: הרעיון של מזון שמגיע אל הלקוח ללא תיווך של רשתות השיווק ומפעלי הענק, טומן בתוכו פוטנציאל למזון בריא יותר, או לפחות פחות תעשייתי וקרוב יותר ליצרן עצמו.

בדיקה של המתרחש ברשת מצד היצרנים, הספקים והקונים מגלה מגוון גדול, שאין דרך להקיף את כולו. במקביל לעולם רשתות השיווק הקמעונאיות, מתקיימות מתחת לרדאר של מפרסמי המזון, רשתות חברתיות של מזון גולמי ושל אוכל מבושל, באופן קהילתי בין-אישי מובהק.

לקנות עם נשמה

אחד מאותם משווקים עצמאיים הוא אסף דהן, המנהל את אתר "המקומית" (hamekomit.co.il). "המחירים אמורים לחסוך את פער התיווך של הסיטונאים והרשתות הגדולות, שלא לדבר על הנוחות, כשכל זה מגיע ישירות לבית הלקוח", מספר דהן, 42, שחי במשק המשפחתי שלו בכפר הרי"ף עם זוגתו ובתו: "למדתי קופירייטינג ועבדתי במגוון תפקידים בהפקה, בטלוויזיה ובקולנוע, אבל תמיד הייתה בי כמיהה לחזור לאדמה ולקשר הישיר והאמתי עם בני האדם.

גינת הירק הפרטית הקטנה שלנו, הפכה לשדה ירקות במודל של חקלאות בשיתוף הקהילה, והיא יוצרת 'ברית' בין קהילה קטנה שמחפשת מקור אמין, בריא, יציב ובטוח למזון שלה, לבין חקלאי שמעוניין לגדל ירקות ופירות בצורה הוגנת לסביבה ולאדם.

החיבור הישיר מבטיח גם הורדת עלויות והימנעות מתנודות השוק", הוא מספר. דהן התחבר לעסק כלכלי-חברתי שנקרא 'האורגני – משלוחי מזון טוב', שמהותו חיבור חקלאים קטנים לקהילה, באמצעות ריכוז התוצרת ושילוחה בארגזים לבתים: "מצאתי לא מעט מגדלים ויצרנים של תוצרת משובחת, עם המון אהבה, כוונה ונשמה, אבל עם מעט מאוד, אם בכלל, יכולת שיווק ופרסום לקהל הלקוחות שלהם.

הרגשתי שבדיוק כמוני, גם הם היו שמחים למצוא גורם שיציג את המוצר ים שלהם, כדי שיוכלו גם להתפרנס מהתוצרת". לדבריו, יש מי שרואים ברעיון של צרכנות מיצרנים קטנים משהו 'עתיק', רומנטי, פסטורלי ואפילו אופורי: "אין לי ספק שאלו בדיוק המרכיבים שבתרבות הצריכה המודרנית אנחנו זונחים, ולא תמיד מתוך בחירה. אלה המרכיבים שנותנים את הערך המוסף לדברים שאנחנו צורכים ויש להם משמעות גדולה".

מעבר לקשר הישיר והאינטימי בין היצרן לצרכן, רואה דהן חשיבות גם במתן מקום של כבוד לפריפריה במארג הכלכלי של המדינה: "התפיסה שפיתוח תחבורה ציבורית, רכבות ותשתיות, ש'יקרבו את הפריפריה למרכז', היא תפיסה נוראית. היא נשענת על תפיסה ריכוזית שרואה במרכז את האפשרות היחידה לקיים בו כלכלה ומקבעת את הפריפריה כאזור מגורים.

אני חושב שכל אזור על יישוביו ויושביו, צריך לטפח מערכת כלכלית מקומית, שתהווה אלטרנטיבה לתרבות הקנייה בסופרמרקטים, שבהם כמעט אין נוכחות למוצרים של יצרנים אזוריים. מעבר לכך, אני מציג את התוצרת בירידים וגם מציע משלוחים הביתה". יוזמות כמו זו של אסף יש רבות. הנה טעימה:

1
עמוד הבית של האתר/ מתוך: המקומית

המקומית – hamekomit.co.il

מה? ירקות ופירות עונתיים, יין, דבש, קוסמטיקה טבעית, מאפים.

היכן? גדרה, גן יבנה, קרית מלאכי, גני טל וכל המושבים והקיבוצים בסביבה.

איך? ממלאים את טופס ההזמנה במשך השבוע ובימי חמישי אפשר לאסוף מהמשק את התוצרת או לבחור לקבל כמשלוח הביתה בתוספת דמי משלוח.

כמה עולה ליטר שמן זית? 40 שקל לליטר.

שוס: יין רימונים.

2
עמוד הבית של האתר/ מתוך: טבע הבשור

טבע הבשור – Teva-habsor.co.il

מה? ירקות ופירות אורגניים עונתיים, דגנים, קטניות, פירות יבשים, ביצים, פסטה, קרקרים, זיתים, ריבות, מוצרי ניקיון והיגיינה מן הטבע, תה.

היכן? הנגב המערבי.

איך? ההיצע מתפרסם מדי יום שישי, מזמינים באינטרנט או בטלפון. סל שבועי עולה 125 שקל. מוצרי יצרנים אחרים מתומחרים בנפרד. מינימום הזמנה – 150 שקל

כמה עולה ליטר שמן זית? 51.50 שקל ל-750 מ"ל.

שוס: מינימרקט שלם במשק אחד.

3
עמוד הבית של הקבוצה/ מתוך: האיכרות

האיכרות – facebook.com/HA.IKAROT

מה? ירקות בעיקר אך גם מעט פירות אורגניים.

היכן? יקנעם והסביבה.

איך? יש עמוד פייסבוק שבו מתעדכנת התוצרת ועולות כתבות מעניינות. ניתן להזמין באינטרנט.

שוס: אפשר לעבוד בחווה 5-6 שעות ולקבל בתמורה ארגז תוצרת בחינם. יש גם גידולים מעניינים; הידעתם שיש ירק שנקרא טאט-סוי?

4
עמוד הבית של האתר/ מתוך: חוביזה

חוביזה – chubeza.com

מה? חקלאות בשיתוף הקהילה של תוצרת עונתית שמשתנה מדי יום – ירקות ופירות, פירות יבשים, אגוזים, שמן זית ומאפים

היכן? כפר בן נון – בין ת"א, ירושלים, מודיעין, באר שבע וראשון לציון

איך? מדי רביעי מתפרסמת רשימה. ממלאים טופס הזמנה והתוצרת מגיעה במשלוח ביום שני.

כמה עולה ליטר שמן זית? 50 שקל ל-750 מ"ל.

שוס: ממתק לדר טבעי בטעמים לפורים.

5
עמוד הבית של האתר/ מתוך: גינה אורגנית

גינה אורגנית – ginaorganit.com

מה? בעיקר ירקות אבל גם פירות -אורגניים אבל לא רק – ממשקים שונים. יש גם דבש, חליטות דבש, זיתים, שמן זית, ביצים, אגוזים וגרנולה.

היכן? עמק חפר.

איך? בקניות ישירות מהחווה בבית יצחק או במשלוחים שבועיים עונתיים לבית הלקוח. אפשר להזמין בטלפון או באינטרנט.

כמה עולה ליטר שמן זית? 99 שקל ל-2 ליטר.

שוס: אנשי החווה מעדכנים במחירון גם את איכות הירק או הפרי שמוצע באותה עת.

6
עמוד הבית של האתר/ מתוך: מושבניק

מושבניק moshavnik.co.il

מה? ירקות ופירות עונתיים, פיצוחים, קטניות, סלטים מוכנים, ביצים, מוצרים שונים לבית.

היכן? שוהם, יהוד והסביבה, פ"ת, קריית אונו, גני תקווה, בן שמן, בני עטרות, רמת אפעל, רעננה והסביבה, הרצליה ורמת השרון, בת ים, ראשל"צ, חולון, רחובות והסביבה, מודיעין והסביבה, כרמי יוסף, מושב מצליח, ישרש, מושב שילת, בית עוזיאל, באר יעקב וכפר שמואל. בקרוב יורחב קו החלוקה.

איך? התפריט באינטרנט ומשתנה עונתית. ההזמנה טלפונית, מדי יום עד 10:30. החלוקה בימים שני עד שישי. ההזמנה תגיע באותו היום.

שוס: מיץ טבעי סחוט. התחייבות לאספקת ירקות ופירות מהעץ, השיח או האדמה, תוך 48 שעות.

בישול ביתי

יש גם הרבה מאוד בשלנים ומבשלים, שמכינים מנות בבית; חלקם מוכרים בשווקי אוכל וחלקם – ממש כמו את אותה תוצרת חקלאית – מציעים תפריט אינטרנטי ומשלוח שבועי של תבשילים הביתה. בקיצור, גם מי שאינו בשלן וגם מי שעסוק במיוחד, יכול לאכול ולהגיש ארוחות חמות בכל יום בשבוע.

קיקו – facebook.com/kiko2you

מי? קיקו זה השם שלו מגיל 4. הוא בישל במטבחים של קימל, אסיף וקום איל פו וניהל מטבחים אבל מאד אוהב לבשל לאנשים. הוא עושה אירועים קטנים ובינוניים לפי הזמנה ומבשל תפריטים ביתיים בכל שני, חמישי ושישי.

מה? מרקים, סלטים עשירים, תוספות, מנות בשריות, ממולאים ותפריט צמחוני.

איך? התפריט מפורסם בעמוד הפייסבוק.

איפה? האוכל מחולק באזור תל אביב, גבעתיים ורמת גן. כמה? 32-55 שקל למנה. 15 שקל למשלוח (חינם על הזמנה מעל 250 שקל).

השוס: שני ללא בשר – תפריט צמחוני משתנה ועונתי מדי שישי.

יאמי – yummi.co.il

מי? האתר הרציני ביותר שמפגיש בשלנים מכל הארץ עם קהל יעד ממוקד.

מה? אוכל ביתי ותבשילים – אוכל דיאטטי, אוכל מיוחד לצרכים ייחודיים, אוכל צמחוני, טבעוני ומה לא.

איך? הבשלנים מציעים מרכולתם, אתם בוחרים, מזמינים בטלפון או באינטרנט, הבשלן יבשל והאתר ידאג שהמשלוח יגיע אליכם בזמן שקבעתם.

איפה? בכל הארץ.

כמה? מ-6 שקלים (לבלינצ'ס) ועד 90 שקל (לקיש שלם).

השוס: המגוון, הפריסה הארצית, אפשרות לאוכל ביתי ובאירועים קטנים, אפשר להזמין מישהו שיבשל מדי שבוע ואפשר להזמין אוכל לעבודה, אפשר להזמין גם אוכל כשר.

קראסט – crust.co.il

מי? ירון בן-הרוש, מנכ"ל ובעלים של קרסט, הוא בוגר ביה"ס הגבוה לאפייה שבצרפת וקונדיטור מוסמך של תדמור בישראל.

מה? לחמים, עוגיות ועוגות.

איך? התפריט מפורסם באתר האינטרנט. ימים ב' ו-ד' הם ימי הזמנות מראש. דמי משלוח נגבים לפי אזור החלוקה. מועד הגעת המאפים מתואם מראש.

איפה? המאפיה נמצאת בכפר סבא. החלוקה באזור המרכז.

כמה? 69-35 שקל לחבילות קבועות שניתן להזמין, שהן שילובים של עוגות ולחמים. ההתחייבות היא שהחבילות יגיעו עד פתח הבית בימי שישי.

השוס: מאפי חגים מיוחדים (אין מאפים כשרים לפסח) ועוגות חגיגיות מיוחדות.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-16.3.14)

 

סטייל בכל גיל – אופנה לא לצעירים בלבד

1
מתוך ה-Sartorialist

אופנה הוא תחום שהאינטרנט עושה עמו חסד; לא עוד טרנדולוגים בלבד, שיקבעו מה תלבשו ומתי, לא עוד תכתיבים של מעצבי על בלתי אפשריים. מעתה אופנת הרחוב מכתיבה את הלך הרוח והצורה בה אנחנו נראים.

אם פעם אפשר היה לזהות בעולם אנשים לפי דרך לבושם ("אלה? ישראלים בטוח. תראה את הסנדלים התנ"כיות") היום צעירי כל העולם המערבי נראים פחות או יותר אותו הדבר.

הראשון שעשה את זה היה סקוט שומן, עליו כתבנו בעבר. שומן עבד בתחום האופנה וגרס שהאופנה המעניינת האמיתית נמצאת מתחת לבית שלו, ברחוב הניו יורקי. הוא הקים את בלוג אמנות הרחוב הראשון ברשת והשאר – היסטוריה. כיום הרשת מלאה במאות בלוגים של אופנת רחוב מכל העולם. מאז כניסת אינסטגרם לתמונה, אופנה ברשת היא עניין שבשגרה.

זה לא וינטג', זו הסבתא שלי

אבל את עיקר צילומי אופנת הרחוב תופסים אנשים צעירים מאד בדרך כלל, באופן טבעי, בעולמנו המודרני – רק צעיר זה יפה.

לאחרונה מתגלים סימנים של התפכחות וגילוי מחדש; ראשון היה אותו סקוט שומן, שהעלה בבלוג שלו תמונות של אנשים מבוגרים למדי – גברים ונשים – שנתפסו בעדשה שלו מלאי שיק, ממש כאחרוני הדרדקים.

2
מתוך ה-Sartorialist
3
מתוך ה-Sartorialist
4
מתוך ה-Sartorialist

אחר כך התוודעתי לארי סת' כהן והבלוג שלו – Advanced Style. גם כהן, כמו שומן, הוא ניו יורקי והוא עושה כבוד, לדבריו, לאנשים המנוסים ולבני השיער סביבנו. הוא אפילו הוציא לאור ספר של תמונות מהבלוג שלו.

5
לארי סת' כהן – Advanced Style
7
לארי סת' כהן – Advanced Style
6
לארי סת' כהן – Advanced Style

לאחרונה גיליתי שגם באינסטגרם מתנהל חשבון של אזרחים ותיקים, המתלבשים באופן שיקי ואופנתי. למשתמש קוראים ברשת האינסטגרם fashiongrandpas@ את הבלוג מנהלת בחודשים האחרונים כריסטינה בלצ'ר, יחצ"נית אופנה ניו יורקית, כמה לא מפתיע. היא מעלה רק תמונות של גברים והתוצאה מקסימה. נשאלת השאלה, מה קורה בגיל השלישי בניו יורק?

8
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
9
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
10
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
11
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-26.3.14)

 

 

אמריקה הלא מוכרת – אנשי השוליים בעדשת המצלמה

markbig-575
צילום: מארק לייטה

אחרי שנדדתי בנופים עוצרי נשימה ובין שבטים על סף היעלמות והכחדה, גיליתי את פרויקט הפורטרטים של הצלם מארק לייטה – Created Equal ("נולדו שווים"). הפרויקט נמשך 8 שנים בכל רחבי ארה"ב, במסגרתו תיעד לייטה פרופילים של אמריקאים ממגוון מעמדות, משלחי היד, רמות ההשתכרות, מקומות המגורים, צבעי העור – כל הסוגים וכל המינים.

הצילום של לייטה מאוד אמריקאי, כפי שהוא מעיד עליו בעצמו. העבודות המרשימות שלו, בשחור לבן, מוצגות כדיפטיך (2 תמונות המרכיבות יצירה אחת) ומייצגות בדרך כלל אלמנטים מנוגדים או משלימים זה לזה.

2
צילום: מארק לייטה
3
צילום: מארק לייטה

5

6
צילום: מארק לייטה

7

8
צילום: מארק לייטה

אם ניגוד כמו בלרינה מול מתאגרף נשמע כמו קלישאה, מגיעים צילומים של "חייל" פשוט בחבורת רחוב מול המאפיוזו הגדול בארגון, שודד הבנקים מול השריפים של העיירה, לוחם המארין הצעיר והחיוני מול הווטרן, ותיק המלחמות וקטוע הגפיים הזקן וכך זה נמשך בניגודים מרשימים ומעוררי מחשבה.

10
צילום: מארק לייטה
4
צילום: מארק לייטה

הפרויקט של מארק לייטה הזכיר לי במידה רבה תערוכה שראיתי לפני כשנה ב-Jeu De Paume בפריז, של הצלמת האגדית דיאן ארבוס, שצילמה באמצע המאה הקודמת פורטרטים של אמריקאים משולי החברה, דמויות קצה שלא מופיעות בדרך כלל בליבה של אמנות הקונצנזוס ה'מתייפה'. גם לייטה, כמו ארבוס, מצלם דמויות שוליים אך מעמיד מולם דמויות הפוכות או משלימות להם.

8
צילום: מארק לייטה
9
צילום: מארק לייטה
11
צילום: מארק לייטה

לייטה הוא צלם אמריקאי בן 53, שעבד בעבר עבור עולם השיווק. הוא צילם עבור מותגי על כמו אדידס, מרצדס-בנץ, ויזה, ואן קליף וארפל, ב.מ.וו וגם קידומים יוקרתיים של חלק ממוצרי אפל כמו iMac, iPod ומוצרים נלווים נוספים של החברה. עבודותיו הלא מסחריות החלו להתפרסם בספרים רק ב-2010.

לטעמי, מציג לייטה מבט מאוד ייחודי שנותן פרשנות אישית על החברה האמריקאית, ממש כמו המבט הייחודי של פרויקט אחר שלו – מתאבקים חופשיים מקסיקניים, שהוא קולאז' ביזארי כמעט של ספק אנשי קרקס, ספק גיבורי על. אתם מוזמנים לשפוט בעצמכם.

12
צילום: מארק לייטה
13
צילום: מארק לייטה
14
צילום: מארק לייטה

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-10.11.13)

 

סלפי הסטורי

1

אם התחלנו את שיחתנו בשבוע שעבר על הנגשת תמונות מהעבר אל צופי ההווה, ואם צבע הוא הסממן העיקרי שסקרנו כדי להביא את הישן אל עולמנו החדש, זה הזמן לסקר את התמונות הייחודיות לעידן מצלמת הסמארטפון – Selfies.

בשבוע שעבר הכריזה ההוצאה לאור של מילוני אוקספורד על המילה Selfie כעל מילת השנה שלה. מה בעצם אומרת המילה? תמונה עצמית שצולמה בדרך כלל בטלפון הנייד או במצלמת המחשב והועלתה לרשתות החברתיות.

אותה הושטת יד קדימה והצילום העצמי – שלי, שלי עם מישהו או לצד משהו ואותה זווית ייחודית בתמונה. אם פעם ביקשנו ממישהו שיצלם אותנו, היום העניין כמעט נעלם – מי שיש לו יד ארוכה יותר מושיט אותה ומתעד. אם עד עכשיו עוד השתדלנו שהתמונה שלנו תצטלם כשאנחנו בשיאנו, עכשיו אנחנו מעלים את עצמנו גם עם קורי שינה בעינינו, רצוי בתוספת אייקונים סמליים של שמש.

סוכנות הפרסום Lowe הדרום אפריקאית התבקשה להכין קמפיין לעיתון The Cape Time. הסלוגן הנבחר היה You can’t get any closer to the news, והקמפיין בחר להנציח דימויים מצולמים ידועים, שהופיעו בעמוד הראשי של העיתון בתקופתן, בתנוחת ה-Selfies.

23

וכך, הזוג קנדי בלימוזינה בדאלאס, צ'רצ'יל מעשן סיגר אבל גם וויליאם הנסיך וקייט מידלטון ביום חתונתם, בנשיקה המפורסמת על המרפסת – כל אלה הופכים לצילומים עכשוויים לחלוטין ועל הדרך גם הופכים את העיתון – מחפץ על סף הכחדה למוצר עדכני ובועט.

45

 

ההמצאות הכי מוזרות ומיותרות בהיסטוריה

שיטוטים באינטרנט מביאים את האדם למקומות נסתרים, מוזרים ובלתי צפויים. עם הזמן מפתח הטייל הקיברנטי יכולות לזהות בפינות העמודים, בכותרות משנה נסתרות ובתמונות שמוצעות לקריאה בחלקים איזוטרים באתרים שונים, פנינות חמד אמיתיות.

באחד משיטוטיי האחרונים הגעתי לאייטם שולי, בלתי חשוב בעליל אבל כה מהנה ומשעשע – המצאות עבר שלא תאמינו שהיו קיימות בכלל. תרשו לי לארח אתכם בממלכת הביזאריות הכה מהנה:

כך תגני על פניך מסופות שלגים – המצאה זו נועדה להגן על עור פניהן הענוג של נשים, שחיות במדינות קרות במיוחד. אנחנו עוד מנסים למצוא מה פשרו של השפיץ החד הזה ששולט כמו מקור ציפורי על פרצופן. אישית, אנחנו מעדיפים עור פגום על הגיחוך הזה על הפנים.

1

משקפי קריאה לעצלנים במיוחד – ההמצאה הייחודית הזה נולדה באנגליה ב-1936 וחלקנו עוד זוכרים אותה בחנויות גאדג'טים בתקופות בהן אלקטרוניקה היתה שיא הטכנולוגיה ויקרה מפז, אז קנינו בחנות "לגבר" בדיזינגוף סנטר בת"א את מיטב ה'שיגועים' נטולי התכלית, ממש כמו זו.

2

פסנתר במיטה – הפחד משיתוק ילדים ששיתק את כולם בילדותנו, כנראה העביר את הממציאים על דעתם. הפסנתר הנ"ל הומצא עבור מוזיקאים המרותקים למיטתם. ואיזה מסכנים השכנים של הפסנתרנית שבתמונה, לה ממש לא נעים אפילו להעיר.

3

קרוואן ארוך במיוחד – לטייל בכיף אבל למה בקטן? מי שרוצה לטייל בקרוואן אחד עם כל המשפחה המורחבת, זה הפתרון בשבילו. מה שכן, לא מומלץ להסתובב אתו ברחובות מרכז תל אביב. זהירות בסיבובים.

4

כובע רדיו – לא תאמינו (או שכן) אבל המוצר המשולב הזה נמכר בהמוניו בארה"ב, כשהומצא ב-1931. או שלא. מה שברור שזה בדיוק החומר ממנו מורכבים מדורי הביזאר.

5

בגד ים מעץ – בר רפאלי לא תיתפס עם אחד כזה אבל כשהוא הומצא, הכוונה היתה שהעץ יאפשר ציפה וימנע את טביעתן של עלמות ענוגות שלא הלכו לחוג שחיה מעולם.

6

רדיו תינוקות – הרדיו המחובר לעריסת התינוק אמור להנעים את זמנה של האם בזמן שתינוקה ישן או להשתיק את צווחותיו בזמן שהוא צורח?

7

צ'יטי צ'יטי באנג באנג, גירסת האופניים – אם חשקה נפשכם לרכוב על אופניים ולשוט בים או באגם באותה הזדמנות, ההמצאה הבאה תוכל לעזור לכם. מצד שני, אם לא מתחשק לכם להיראות מגוחכים – הימנעו.

8

גלגל הבושה – למה אף אחד לא עצר אותם? מה שהאנשים האלה "לובשים" מעל בגד הים הרשמי, זה דמוי גלגל הצלה, שאמור להציף אותם מעל המים. אבל מה עם הבושה? אם היו תופסים אותי עם אביזר כזה הייתי מעדיפה לטבוע.

9

אופנוע של גלגל אחד – ההמצאה הבאה הגיחה לעולם בגרמניה ב-1925. אז, כמו היום, רוכבי אופנועים ניסו לעשות את זה מהיר יותר ומסוכן יותר. כמו שאתם מבינים, ההמצאה הזו לא זכתה להצלחה המיוחלת.

10

המצגת, שהיוותה השראה לכל האייטם החגיגי הזה, נמצאת כאן

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-15.12.13)