אשכנזיה ולא מתנצלת

גזענות תמונה
שיחה שהיתה באמת בין שתי נשים נהדרות (באמת) בפייסבוק

גזענות, מסתבר, מגיעה בכל מיני צורות ומכל מיני כיוונים אבל עזבו אתכם מהמילה האיומה הזו, שמחרישה את האוזניים – "גזענות". בואו נדבר על שנאה וגסות רוח, שמנותבות על ידי אנשים מתורבתים לכאורה, להתבטאויות על רקע מוצא, מקום מגורים או מצב כלכלי.

אנשים שמתייגים את עצמם תחת דת ה-PC, דהיינו Politically Correct או בעברית – דת התקינות הפוליטית, לא יעזו להציע למלוק למישהו את הראש, חס וחלילה. הם לא כאלה. הם עושים את זה בדרך שאין לערער עליה על ידי כך שיציבו את עצמם בעמדת נחיתות מול המותקף ויותירו אותו ללא מילים. אם רק יעז המותקף לענות, ייחשב מייד כמתעלל פעמיים כי איך תצדיק את העובדה שאתה פריבילגי מרושע, רחמנא ליצלן?!

על מה אני מדברת? על מה שאני נמנעת מלדבר עליו בדרך כלל, ממש כמו אחרים, כי זה לא ראוי. בטח לא מהכיוון שלי. אני מדברת על כך שמוצאי אשכנזי. איך זה עושה אותי אשמה במשהו? לא ברור לי.

אני יודעת ומכירה את הטענות, שחלקן נכונות והגיוניות, על היחס שקיבלו כאן מי שעלו ממדינות צפון אפריקה ומדינות ערב האחרות, מידי אלה שהגיעו לפניהם. לא אחזור עליהן כאן כי הכל כבר ידוע והכל כבר נאמר אבל העובדה המדהימה היא שאני, כך מסתבר, אשמה גם בזה. עד היום.

כדי להתגונן ולהצטדק אני נאלצת לשלוף פרטי טריוויה משפחתיים, שצריכים להוכיח שאני לא אשמה, שאיני נצלנית פריבילגית לבנה ומפונקת;
אבא של היה נהג משאית, הוא יצא לעבוד בגיל 16 כדי לפרנס את משפחתו, הוריי לא מקורבים, לא קיבלו דבר, לא פילסו את דרכם לצמרת, היו שניהם שכירים חרוצים במיוחד, סבא וסבתא שלי גרו בבית קטן, הסבים האחרים שלי גרו בתל אביב בדמי מפתח, בדירה ששימשה בתחילה 3 משפחות, לא היו ירושות כלל ולא קיבלנו העדפה אי פעם. הגענו אפילו עד הצורך להוכיח שאבא שלי ניצול שואה, איבד אח בצה"ל, שירת בכל המלחמות וכל זה בשביל מה? כדי להוכיח שאני ממש כמו כל אלה שאינם פריבילגים, שנוצלו ומנוצלים כאן עד עפר.

נמאס לי. אני מתמלאת בושה על ההטחות של חברים וידידים ברשתות החברתיות כנגד כל דבר שנתפס כאשכנזי, שמוצאו מאירופה. אנשים אינטיליגנטים, משכילים, מוצלחים ומצליחים, מעיזים לכתוב דברים מביכים, מתנשאים, נטולי כל הקשר אקטואלי. תגידו שאני לא מבינה וזה נכון ויחד עם זה, גם הם לא מבינים, רק מנחשים. עוד לא סיימנו להתנהג בגועליות לעולים מבריה"מ בשנות ה-90 ולעלייה האתיופית (בטח לא לערבים שחיים כאן) אבל אנחנו עדיין תקועים בשנות ה-50 וה-60, עם אותו עלבון. למרות שיש כאן כל כך הרבה עירובים על עירובים של בני כל העדות, הם עדיין יתעקשו על עליונות כזו או אחרת על בסיס עדתי. או כלכלי (כי זה נורא להיות עשיר, ממש פשע), או גיאוגרפי (כי כל מי שגר בשכונת יוקרה הוא עבריין).

אני קוראת בגועל, לכאורה מושכל, על האוכל התפל של האשכנזים, על הקור המשפחתי, על הפינוקים שהעניקו לכולנו הרנטות האדירות מגרמניה, על מעגלי השליטה שכולנו חברים בהם עד הדרך לראש הפירמידה, על תחושת האדנות שכל האשכנזים לוקים בה, על קור הלב והאגואיזם ועל השואה הזו, ש"בורכנו" בה כדי לקבל תשומת לב יום שלם בשנה.

נדמה לי שהתסכול מגיע מההבדלים בין מרכז לפריפריה. שם נמצאים הפערים המתמשכים לאורך השנים והם לא קטנים או משתנים אבל להתרכז בבסיס המוצא קל הרבה יותר מאשר למצוא למי יש אינטרס אמיתי בנחיתות הפריפריה, עד עצם היום הזה. אולי קל אבל ממש לא מתקדם.
תתקדמו, השנה היא 2016.

 

 

 

מודעות פרסומת

סטייל בכל גיל – אופנה לא לצעירים בלבד

1
מתוך ה-Sartorialist

אופנה הוא תחום שהאינטרנט עושה עמו חסד; לא עוד טרנדולוגים בלבד, שיקבעו מה תלבשו ומתי, לא עוד תכתיבים של מעצבי על בלתי אפשריים. מעתה אופנת הרחוב מכתיבה את הלך הרוח והצורה בה אנחנו נראים.

אם פעם אפשר היה לזהות בעולם אנשים לפי דרך לבושם ("אלה? ישראלים בטוח. תראה את הסנדלים התנ"כיות") היום צעירי כל העולם המערבי נראים פחות או יותר אותו הדבר.

הראשון שעשה את זה היה סקוט שומן, עליו כתבנו בעבר. שומן עבד בתחום האופנה וגרס שהאופנה המעניינת האמיתית נמצאת מתחת לבית שלו, ברחוב הניו יורקי. הוא הקים את בלוג אמנות הרחוב הראשון ברשת והשאר – היסטוריה. כיום הרשת מלאה במאות בלוגים של אופנת רחוב מכל העולם. מאז כניסת אינסטגרם לתמונה, אופנה ברשת היא עניין שבשגרה.

זה לא וינטג', זו הסבתא שלי

אבל את עיקר צילומי אופנת הרחוב תופסים אנשים צעירים מאד בדרך כלל, באופן טבעי, בעולמנו המודרני – רק צעיר זה יפה.

לאחרונה מתגלים סימנים של התפכחות וגילוי מחדש; ראשון היה אותו סקוט שומן, שהעלה בבלוג שלו תמונות של אנשים מבוגרים למדי – גברים ונשים – שנתפסו בעדשה שלו מלאי שיק, ממש כאחרוני הדרדקים.

2
מתוך ה-Sartorialist
3
מתוך ה-Sartorialist
4
מתוך ה-Sartorialist

אחר כך התוודעתי לארי סת' כהן והבלוג שלו – Advanced Style. גם כהן, כמו שומן, הוא ניו יורקי והוא עושה כבוד, לדבריו, לאנשים המנוסים ולבני השיער סביבנו. הוא אפילו הוציא לאור ספר של תמונות מהבלוג שלו.

5
לארי סת' כהן – Advanced Style
7
לארי סת' כהן – Advanced Style
6
לארי סת' כהן – Advanced Style

לאחרונה גיליתי שגם באינסטגרם מתנהל חשבון של אזרחים ותיקים, המתלבשים באופן שיקי ואופנתי. למשתמש קוראים ברשת האינסטגרם fashiongrandpas@ את הבלוג מנהלת בחודשים האחרונים כריסטינה בלצ'ר, יחצ"נית אופנה ניו יורקית, כמה לא מפתיע. היא מעלה רק תמונות של גברים והתוצאה מקסימה. נשאלת השאלה, מה קורה בגיל השלישי בניו יורק?

8
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
9
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
10
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas
11
מחשבון האינסטגרם fashiongrandpas

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-26.3.14)

 

 

ילדות חמודות תמיד יכבשו את הרשת

16
מתוך http://www.jwlphotography.com/

אזהרת מסע: רגע לפני שאנחנו ממשיכים כדאי שתדעו – בטיולנו הפעם נראה הרבה, נקרא פחות, אבל יש גם הבטחה מהמדריכה להרבה קריאות התפעלות ממשפחת ה"איזה מאמי" וה"וואוו"; וזה כבר שווה את הצטרפותכם למסענו.

ג'ייסון לי (Jason Lee) הוא בדרך כלל צלם חתונות, אבל כשאמא שלו חלתה במחלה קשה וחשוכת מרפא ב-2006, הילדות שלו היו עדיין קטנות ו'סחבו' איתן שלל מחלות שבגללן לא יכול היה להפגיש ביניהן. כך נפתח הבלוג של לי.

את רוב הרעיונות להעמדה בתמונות הוא שאב מהבנות שלו – קריסטין (8) וקיילה (5). זה, לדעתי, סוד קסמן של התמונות. התרגום שלו לרעיונות שלהן והביצוע מלא ההומור, הם התוצאה המשמחת שתראו כאן ובעיקר כאן.

13
מתוך http://www.jwlphotography.com/

14

11
מתוך http://www.jwlphotography.com/
12
מתוך http://www.jwlphotography.com/
9
מתוך http://www.jwlphotography.com/
10
מתוך http://www.jwlphotography.com/
15
מתוך http://www.jwlphotography.com/
7
מתוך http://www.jwlphotography.com/
6
מתוך http://www.jwlphotography.com/
5
מתוך http://www.jwlphotography.com/
4
מתוך http://www.jwlphotography.com/
8
מתוך http://www.jwlphotography.com/

3

2
מתוך http://www.jwlphotography.com/
1
מתוך http://www.jwlphotography.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-20.10.13)

אוכל טבעוני – לא מה שחשבתם

ארנב טבעוני
מתוך Flickr. צולם על ידי aspen https://www.flickr.com/photos/63431544@N05/

קרניבור, צמחוני או טבעוני – נדמה שהראשון והשני עוד יכולים לגלות הבנה הדדית, אבל טבעוני? איך עושים טבעונות?

חציית הרוביקון אל הטבעונות נראית הליכה אל הקצה הרחוק, זה שגובל במוזר. התפריט הטבעוני דורש מהמקפיד בו להימנע מכל סוג מזון שמקורו בעולם החי, מתוך ההנחה שתרנגולות מטילות ופרות חולבות למעשה סובלות בדרך לאספקת תוצרתן. אגב, ההנחה הזו מוכחת.

אם כך, הטבעוני מוותר על מוצרי חלב וכל מאכל המכיל ביצים ואלה, לרובנו, הם מרכיב עיקרי בתפריט. מניסיוני, שינוי תפריט הוא עניין של שינוי תפיסתי בלבד. הכל אפשרי והוויתור על מאכלים, שנראים כמו יסודות בתפריט האישי, הוא פחות בעייתי ממה שנהוג לחשוב. רצוי רק לזכור, שצריך ללוות את השינוי בפיקוח רופא, מחשש למחסור ביסודות שונים שהכרחיים לגוף.

עבור שלל חברים ומכרים שעשו את השינוי, ולאור הטרנד שצובר תאוצה ומתקרב למרכז המיינסטרים, חיפשנו ומצאנו אמצעים מצוינים לגוון את החיים הקולינריים – שני בלוגים מתמחים בתחום ואפליקציית אייפון ואנדרואיד ייעודית. יש לציין ולהודות – מהבלוגים האלה יש מצב, שאפילו קרניבורים אדוקים ייצאו רעבים.

The Vlog.me

Vlog1
מתוך אתר Vlog

שאלנו את בעלת הבלוג, נטלי הולדינג, כמה שאלות על הבלוג:

– ממתי את טבעונית?

"כשנה וחצי. לטבעונית הפכתי בעיקר מטעמי אידיאולוגיה, מהסיבה המוסרית, אליה נילוו הסיבות הבריאותיות והאקולוגיות כמובן. היום אני כבר יודעת מה שתמיד חשבתי – שלא צריך לאכול בשר ומוצרים מהחי כדי לשרוד, ליהנות ולהיות בריא. תמיד הייתי מסוג האנשים ששואלים שאלות, שמתעניינים ב'למה זה ככה ולא אחרת'. מעולם לא ראיתי אכילת בשר, צריכת מוצרים מהחי ושימוש בחיות (מלשון חי, כן, הן אמורות לחיות), כ'מוצר'".

– מדוע הפכת לטבעונית?

"בכל השנים שלי במטבח מצאתי את ההתעסקות עם איברי בעלי חיים כמשונה, על אף ההרגל, הטעם הנרכש והכישרון שהיה לי להכנת הסטייק המושלם. עם הזמן, קרה שנתקלתי במאמרים וסרטונים ביוטיוב שפירטו על נזקי האוכל מן החי באופן נרחב ממה שידעתי. גיליתי גם עד כמה זה תלוי בנו, אם רק נעשה צעד, והבנתי שאולי גם אני, נטלי הקטנה, יכולה לעשות משהו לטובת העולם, גם אם זה רק בסביבה הקרובה שלי. כך התחלתי".

– מתי הקמת את הבלוג שאת מנהלת ומדוע עלה הצורך בו?

"הבלוג הוקם באוגוסט. גיליתי מחסור במתכונים מתאימים, ובשיטוטיי ברשת מצאתי מתכונים מחו"ל. כשהצלחתי להכין משהו שווה, לקחתי מצלמת פוקט וצילמתי על מנת להראות לחבר'ה בפייסבוק. התגובות היו מעודדות, אז פתחתי אלבום. בתור התחלה לא היו בו מתכונים אבל אז הגיע גל הבקשות, אנשים התעניינו, בלוטות הרוק עשו את העבודה, והתחלתי לעדכן מתכונים באלבום.

"אבל גם זה לא הספיק. כצלמת מקצועית הרגשתי שהסנדלר הולך פה יחף. זה הפך לתחביב מדהים. כשהתחלתי לא היו הרבה בלוגים ישראליים בתחום הזה, אבל גל המודעות ששוטף את מדינתנו הקטנה הביא לעוד בלוגים".

vlog2
מתוך אתר Vlog

– האם היו אתרים בעולם שהיוו השראה לבלוג?

"אני לא יכולה לשים את האצבע על בלוג ספציפי. אני מאוד אוהבת לשוטט ולהתרשם מאתרים שונים ועדיין מגבשת את עצמי. הבלוג מתעדכן כמעט על בסיס יומי, גם בדף הפייסבוק, ואני מקבלת המון פידבקים אז כנראה שאני עושה משהו נכון".

– מה התגובות שאת מקבלת על הבלוג? ספרי.

"אני מקבלת המון תגובות והודעות דרך הבלוג, למייל או לאינבוקס הפרטי שלי. טבעוניים וגם כאלה שלא, כותבים לי על ההשראה שזה נותן להם, על ההצלחות שלהם. לפחות פעם פעמיים בשבוע מגיעה אליי תגובה מאנשים, שכותבים לי שבזכות הבלוג הם עברו לתזונה טבעית וכמה שהם מודים לי על כך. זה 'מעיף' אותי".

vlog3
מתוך אתר Vlog

– מה עוד היית רוצה להשיג בתחום ומה החזון של הבלוג ובכלל?

"כרגע המטרה היא להראות שאפשר גם אחרת, לתת תמיכה לאנשים שמנסים לעשות את הצעד ולממש את עצמם כבני אדם אכפתיים יותר, עם מודעות ורצון לשנות. אם בהמשך הדרך זה יתפתח למשהו גדול יותר, אני כמובן אשמח על ההזדמנות".

Siv-Food

SivFood1-550
מתוך Siv Food

שאלנו את בעלת הבלוג, סיון מאירי, כמה שאלות על הבלוג:

– ממתי את טבעונית?

"אני טבעונית כמעט שנה".

– למה הפכת לטבעונית?

"אני חושבת שבכל אחד מאיתנו נמצא קול (בדרך כלל מושתק) שקורא לנו להפסיק לצרוך מוצרים מהחי; שאומר לנו שזה לא מוסרי. אני נתקלתי במקרה בסרט Earthlings, שמציג את הניצול של בעלי חיים בכל האספקטים הקיימים – תעשיות מזון, קוסמטיקה, אופנה, קרקסים וכו', ואחרי הצפייה בו כבר לא היתה דרך חזרה".

sivfoodsambusak-550
מתוך Siv Food

– מתי הקמת את הבלוג ומדוע עלה הצורך בו?

"הבלוג הוקם עוד לפני שהפכתי לטבעונית, ב-2010, ובתחילה זה היה בלוג מתכונים רגיל לחלוטין. שנים עבדתי במטבחים, למדתי בישול, וזה הרבה מעבר לתחביב עבורי. כשעברתי לטבעונות הבלוג שודרג; גיליתי אותו מחדש. בישול טבעוני בישראל הוא תחום שנמצא עדיין בתחילת דרכו, ויש הרבה מקום למקוריות ויצירתיות, ויש גם שאלות וחיפוש אחר מתכונים שעברו 'טיבעון'".

– האם היו אתרים בעולם שהיוו השראה לבלוג?

"יש בלוג טבעוני אחד שאני מאוד אוהבת וממליצה לכולם לבקר בו, גם למי שלא טבעוני. יש שם צילומים מרהיבים והרבה רעיונות – kblog.lunchboxbunch.

– מה התגובות שאת מקבלת על הבלוג?

"יש הרבה תגובות חיוביות בבלוג ובעמוד הפייסבוק. משמחות אותי בעיקר תגובות מאנשים שמספרים לי שעברו לטבעונות ממש לאחרונה והבלוג מאוד עוזר להם בצעדים הראשונים. טבעונות זה עולם מורכב, בעיקר העניין של האוכל. זה שונה, זה אחר, זה עולם שצריך ללמוד מחדש אחרי שנים שידענו אחרת. כיף לדעת שאפשר לעזור לאנשים שבוחרים בדרך חיים כל כך חיובית.

sivfoodcranchcake-550
מתוך Siv Food

– מה עוד היית רוצה להשיג בתחום ומה החזון של הבלוג?

"הייתי שמחה להתפתח יותר בתחום של המזון הבריאותי Raw Food, ולעזור לאנשים לשנות הרגלי אכילה בעייתיים הגורמים להם להשמנת יתר ולבעיות בריאותיות. בנוסף, חשוב לי שהאמת תצא לאור ושאנשים יוכלו לבצע החלטות מושכלות לגבי הרגלי הצריכה שלהם והרגלי התזונה שלהם ושל משפחתם, מבחינה מוסרית, בריאותית ואקולוגית.

*הערה שלנו: בבלוג של סיון תמצאו רשימה לעוד אתרים שיתרמו לטבעונות שלכם – באנגלית ובעברית. מומלץ.

Go Vegan – אפליקציה סלולרית

לא רק בלוגים יש בתחום. אפליקציית Go Vegan הישרלאית תאפשר לכם לאתר מנות טבעוניות במסעדות ובבתי קפה, בהתאם למיקום הפיזי שלכם. האפליקציה חינמית, ומבוססת על מידע שמזינים המשתמשים. אלה מוזמנים להוסיף לאפליקציה מנות חדשות, לפרט רכיבים או הערות לגבי מנות קיימות, ואף לדרג את המנות.

המנות ממוינות לפי קטגוריות של מנות ראשונות, עיקריות וקינוחים, ולפי סגנון המטבח – איטלקי, אסיאתי, הודי וכו'.

GoVeagen-550

באפליקציה תוכלו גם למצוא כתובת, שעות פתיחה או מספר טלפון של בית העסק, והיא מפרטת את מחיר המנה, והאם היא טבעונית כברירת מחדל או שיש צורך לבצע שינויים קלים בהזמנה כדי 'לטבען' אותה.

האפליקציה מתאימה למכשירי אנדרואיד (להורדה מגוגל פליי) ולמכשירי אייפון (להורדה מאפסטור). קיימת גם גרסה אינטרנטית הנגישה מכל דפדפן.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-24.2.13)

 

מרתה סטיוארט – מאחוריך!

אז מה את עושה כל היום
מתוך 'אז מה את עושה כל היום?'

גולשת רשת אינטנסיבית, רוב האתרים או השירותים בהם אני נתקלת הם מה שנקרא More of the Same. אולם בין ההיצע הבלתי פוסק, יש אתרים יוצאי דופן, שמצליחים להחזיר אותי אליהם שוב ושוב, ולסחוט ממני קריאות התפעלות. בדרך כלל, אלה אתרים בהם האסתטיקה פוגשת בטעם טוב, מקוריות והרבה יצירתיות.

בשבוע שעבר נתקלתי בשני בלוגים כאלה. הסיכוי שאמצא בלוג שווה אחד הוא קטן או קלוש אבל שניים בשבוע אחד? זה כמעט בלתי אפשרי. וכששניהם בעברית תוצרת כחול-לבן זו כבר כמעט שערורייה.

לשני הבלוגים הללו אין הרבה מן המשותף, מלבד היותם שייכים למשפחה חדשה, שנולדה בשנים האחרונות בארץ – משפחת הלייף סטייל. אבל יש להם עוד דבר משותף: מאחורי שניהם עומדות נשים מאד מוכשרות שמצטטות את הכוהנת הגדולה של המשפחה – הגברת מרתה סטיוארט.

אז מה את עושה כל היום?

האתר המקסים הזה קפץ לי באחד משיטוטיי בערבות הרשת. כל כולו אומר טוב טעם ואסתטיקה. קריאה של שניים-שלושה משפטים והבנתי שיש בו יותר מאשר 'רק עיניים יפות'. פניתי לבעלת הבית של הבלוג, אפרת ליכטנשטט, ושאלתי לפשר היופי הזה.

אז מה את עושה כל היום1
מתוך 'אז מה את עושה כל היום?'
אז מה את עושה כל היום2
מתוך 'אז מה את עושה כל היום?'

ליכטנשטאט היא מעצבת גרפית, שלמדה תקשורת חזותית בבצלאל, ירושלמית מלידה וגרה שם גם כיום. כבר במהלך הלימודים היא התחילה להרחיב את תחום הגדרת המושג 'עיצוב' עבורה. העיצוב היה הבסיס אבל היא למדה גם לתפור ולעצב לעצמה בגדים, ואפילו למדה תסריטאות בסם שפיגל.

לפני כשנתיים, אחרי עבודה כמעצבת גרפית בכל מיני מקומות, סיבוב בעולם האופנה הקשוח ועם חנות בתל אביב ("ליכטנשטט"), מצאה את עצמה בבית בירושלים, עם ילד קטן, כשהשאלה "אז מה את עושה כל היום" נזרקת לכיוונה מדי פעם מכל מיני אנשים. הרי בישראל, להיות אמא בבית וליהנות מזה לא ממש לגיטימי.

"בגלל שבכל מקרה הקדשתי המון זמן לבישול וצילום, החלטתי להתיישב ולתעד. הרבה תרם לזה ספר בישול שטלטל אותי – אוטולנגי (של הישראלי לשעבר, יותם אוטולנגי, שעושה היום חיל בלונדון)", סיפרה ליכטנשטאט ל-Feeder. "ההקדמה שלו התייחסה לאוכל בצורה כל כך אמיתית ומפעילה – רציתי לעצור את הכל ולהכין את כל המתכונים בספר".

לדבריה, "בהתחלה חשבתי שאכתוב על כל מיני נושאים – עיצוב, אמנות, אמהות. אבל לאט לאט גיליתי שהבישול והאפיה הכי מעניינים אותי. עשיתי קורס צילום בסטודיו "מתכוניישן" והצילומים תפסו נפח יותר ויותר מרכזי".

אז מה את עושה כל היום3
מתוך 'אז מה את עושה כל היום?'

ליכטנשטט הושפעה מאד מבלוג של אמנית אמריקאית שגרה בפריס – Parisbreakfasts, ואילו בארץ היא מושפעת מהבלוגים "בצק אלים", דברים בעלמה", "פתיתים", "עוגיו.נט" ו"מתכוניישן". ויש גם כמה בלוגים משובחים מחו"ל: Smitten Kitchen, What Katie Ate ו-Cannelle et Vanille.

ליכטנשטט מקווה שהבלוג ימשיך לתפוס מקום מרכזי בחיים שלה: "אני מרגישה שכל פוסט הוא יצירה קטנה שאני מפרסמת, ואני מאוד אוהבת את התגובות של האנשים שקוראים, מעירים ומשתפים אותי בחוויה שלהם". יש לה היום חברים טובים שהכירה בזכות הבלוג, חלקם קוראים, חלקם בעלי בלוג בעצמם: "עם כל הניכור ברשת – עדיין מדהים להיפגש עם האנשים שמאחורי המילים וליצור חברויות חדשות וכנות", היא מסכמת.

הבלוג של ליכטנשטט משתתף בעמוד הפייסבוק Bubbles שאתם חייבים להכיר, והוא מאגד בתוכו "קבוצת בלוגריות לייף סטייל, הכוללת נשים מוכשרות ומשכילות שמיטיבות להבין את הרשת ולייצר טרנדים חמים ומדבקים", כלשונו. תעשו לו לייק – הרווח כולו שלכם.

Hook n' Loop1
מתוך Hook n' Loop

Hook n' Loop

מדובר באתר הכולל שני מדורים – בלוג DIY (עשה זאת בעצמך) וחנות אביזרים, אבל בואו נתחיל את הסיפור מההתחלה.

אלישבע מנקין היא מעצבת תעשייתית, בוגרת 'בצלאל' שאחרי שהיתה לה קולקציית מוצרים שעיצבה בעצמה, החליטה לפתוח ברשת חנות וירטואלית, כדי שתוכל למכור בארץ ובחו"ל את מוצריה. הבלוג הגיע אחר כך. אלישבע ידעה שיהיה לה בלוג, אבל בעיניה מדובר היה בהמשך אבולוציוני של החנות.

זה התחיל כשאלישבע החליטה לצלם את המוצרים שעיצבה בסביבה ביתית והעלתה את התמונות לעמוד הפייסבוק של החנות הווירטואלית. התגובות היו מצוינות וזה היה הזרז להקמתו של האתר.

ש לה כמה כללי אצבע: מקוריות הדברים, ממש כמו החפצים שהיא מעצבת, ומתן קרדיט לכל יוצר שעבודות שלו מתארחות באתר או בבלוג.

Hook n' Loop

מתוך Hook n' Loop

מנקין מעידה על עצמה שהיא מכורה לבלוגים ולמגזינים, שמהווים השראה לכל מה שהיא עושה. האתר שלה הוא אתר הסטודיו שלה לעיצוב מוצר, ובו פריטים לבית בדגש על סביבת אירוח. הבלוג שלה מתלווה לאתר והיא מכנה אותו 'מרתה סטיוארט לעצלנים' – טריקים, פטנטים וסטיילינג, זריז ובזול. הבלוג הוא התוספת האישית שלה לאתר.

Hook n' Loop2
מתוך Hook n' Loop

אנקדוטה לסיום: בלוג הטכנולוגיה המפורסם גיזמודו כתב פעם על האתר, וכתוצאה מכך הגיעההזמנה גדולה של אחת הקערות עבור מלון בהודו. נפלאות דרכי האינטרנט.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-17.3.13)

הבלוג היפה ביותר ברשת

2
פסלים מפרחים מתוך Bloemencorso – תהלוכת פרחים בזונדרט, הולנד / collosal

כריסטופר ג'ובסון, בחור נחמד משיקגו, מתחזק בלוג מקסים במיוחד שנקרא Colossal. ג'ובסון מאמין שגם בעידן דיגיטלי כמו שלנו, יש עדיין (וגם צריך שיהיה) מקום מכובד לאמנות פלסטית.

כך, הבלוג שלו שולח 20-25 עדכונים בשבוע בנושאים של אמנות, עיצוב, צילום, אנימציה, ארכיטקטורה, רישום ואמנות רחוב, והכל בניסיון להעלות ולרומם רק עבודות שאינן נוגעות לתחום הדיגיטלי בשום צורה.

למרות ההתמקדות באמנות במדיות הוותיקות בלבד, הבחור מבין עניין או שניים בהלכות רשת והוא מתחזק במקביל טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם ופינטרסט ואפילו דואג לשלוח ניוזלטר שבועי. בין כל אלה, עולה לבלוג אמנות מרהיבה של עבודות מכל העולם.

אז חזרתי לסורי ואני מכניסה לכאן, בדלת הראשית, את כל האסתטיקה והיופי שהבלוג הזה מכיל:

4
האמנית יאיוי קוסמה עיצבה חלל מגורים בלבן בגלריה לאמנות מודרנית בקווינסלנד. 1000 איש הדביקו אלפי מדבקות, במה שיהפוך לחלק ממיצג עתידי של האמנית/ collosal
5
יצירת אמנות של הטבע – הקרחונים של גרינלנד. צילום: יאן אריק וואיידר / collosal

3

1
עיר הפוכה / collosal

ואם זה לא כבש את ליבכם, אני ממליצה לכם לקרוא (ולצפות) בסיכום השנתי שעשה ג'ובסון, שבו נתן במה ל-15 פרוייקטים מרהיבים.

ציון שלנו: 5 מתוך 5, כי כשאתה טורח לעדכן את הקהל שלך עשרות פעמים בשבוע ויש לך טעם טוב והכל כל כך יפה – אתה מייצר קהל שבוי. בדיוק כמוני.

אני נרשמתי לניוזלטר שלו – נסו גם אתם. ותודה לפריזאית, שדרכה הגעתי לבלוג המהמם הזה.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב- 27.1.13)

מקום לברוח אליו: בלוגים מומלצים של ישראלים בחו"ל

Paris2

(פורסם לראשונה ב-22.7.12 באתר פידר)

ברוח; לברוח רחוק ככל האפשר מהמרק המהביל בחוץ. זו המחשבה שמלווה אותי לאורך כל משבר החשמל ומשבר האמון ביני ובין הים תיכוניות האופטימית בדרך כלל. קיץ זה נחמד אבל למה ככה?

הנוסע העצמאי לארצות רחוקות, בעיקר אם לא בפעם הראשונה, נוהג בדרך כלל לאסוף "טיפים" והמלצות מחברים, מכרים ואנשים שהוא מחשיב כדומים לו. מחקרים הוכיחו שההנאה המקדימהלחופשות גדולה מההנאה בחופשות עצמן. מבחינתי, חלק אינטגרלי מהנסיעה והחופשה הפרטית לחו"ל קשורה לאיסוף מידע מחברים ומהרשת. במקום ליפול למלכודות תיירים ומפחי נפש, עדיף להכיר את המקומות היפים והנסתרים מהעין דרך אנשים כמונו.

אם אתם ישראלים ותיקים שעוד זוכרים את שנות ה-80 כבוגרים, אתם לבטח זוכרים את מדריכי לפיד לאירופה הקלאסית. טומי לפיד, האבא של יאיר או ההוא מ"שינוי", שכתב מדריכים שמרניים, באופן שהלם את התקופה כנראה. האינטרנט הפך את כל זה לבלתי רלוונטי.

Paris1
בלוג הפריזאית

פריזאית – בלוג על עיר האורות

פריז3

לפריז נסעתי באוקטובר האחרון אחרי שנים שלא הייתי בה. שנים של געגועים פיזיים וחלומות של עד כדי נגיעה הגיעו אל רגע המימוש. את ההכנות עשיתי מול הבלוג "פריזאית" של כנרת רוזנבלום (שכתבה באותה עת גם את הטור "מפריזה" ב-ynet).

בכל שנות הגעגועים עקבתי אחרי מסעות רוזנבלום בעיר האורות הגדולה. בינתיים היא חזרה לארץ אבל היא וחבריה ממשיכים לעדכן על שכיות החמדה הגלויות והנסתרות מהעין. בנסיעה האחרונה גיליתי שתי שכונות מקסימות באמצעות הבלוג השיקי–אלגנטי הזה.

פריזאית: parisait.com ובפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/Parisait

לונדונים

לונדונים – לונדון כן מחכה

מעבר לתעלה מצאנו את הבלוג "לונדונים" שאינו מסגיר דבר על בעליו חוץ מהטקסט הזה: "אחרי שנה+ בלונדון, ויום ראשון משעמם למדי, החלטנו להתחיל את הבלוג הזה בשביל לשתף את כל מי שחושב שהבירה של הממלכה המאוחדת היא היעד האולטימטיבי בשבילו. נשתדל להעלות לפה קצת יותר מאשר ביקורות על מסעדות, ונשתדל לכסות כמה תכנים turistico למרות שאנחנו לא ממש בקטע. אין שום סדר, הגיון או הבטחות. הכל כאן זה חוויות שלנו, זוג ישראלי בלונדון הקררררררה. ומקווים שתהנו".

לונדון2
מתוך לונדונים
לונדון3
מתוך לונדונים

נבירה בבלוג שכתוב ומצולם היטב, מבהירה שמדובר באנשים כלבבי. רק מחלוקת המדורים של הבלוג אני כבר מחבבת את הזוג העלום: מסעדות, תערוכות, שופינג, ברים וקפה. מה עוד אדם צריך לדעת בבואו לעיר? לונדון של זוג איכותי.

לונדונים: londonim.co.il

ניימן ברלין

ניימן 3.0 – ברלין כאלטרנטיבה

חזרה למרכז היבשת ולעיר החביבה על הבלוג על לונדוןישראלים בשנים האחרונות (וגם עליי) – ברליןהנעימה, הנוחה והמגניבה. ניימן 3.0 הוא בלוג תרבות אלטרנטיבית שמתקיים בין ברלין לתל אביב (עכשיו הוא נכתב מברלין), בין מסעות אופניים ומסעות בכלל.

ברלין2
מתוך נימן 3.0
ברלין 3
מתוך נימן 3.0

אם אירופה הקלאסית הוא מושג שגורם לכם לפריחה קלה, הבלוג של ניימן יביא לכם את כל האלטרנטיבי והבועט שהוא חווה בברלין. אז נכון שכבר התחילו להספיד את הקוליות של העיר הזו אבל בשביל כל המלעיזים נגיד שניימן 3.0 עושה לנו חשק לטוס במנהרת הזמן עכשיו אל העיר הכיפית הזו. בלוג איכותי וקולי של ישראלי בברלין.

ניימן 3.0: neiman.co.il

מכירים עוד בלוגים של ישראלים בעולם? תשלחו אלינו – זו בשורה שראוי להפיץ.

כנרת רוזנבלום סיפרה לנו על עוד כמה בלוגים שכדאי שכדאי להכיר:
ברלינרית של טל אלון
בלונדון יש של הלית קולט
56 and Broadway של סיון אסקיו ב"סלונה" על מקומות שונים בעולם