הכירו את שוקו, הכלב שמצטלם עם אמנות רחוב בלונדון

1
צילום: גילי יובל

שוקו הוא חבר. הוא הכלב של ג' וג' אבל ביום החתונה שלהם, אחרי שאנשים הבטיחו לדאוג לשוקו אבל מצאו עצמם שתויים מדי על רחבת הריקודים, הבטחתי לזוג שאדאג ששוקו יצא ויטייל ויאכל עד שישובו. וכך, שוקו ואני התקרבנו.

שוקו הוא כלב חמוד מאוד ועירוני מאוד. הוא אוהב לצאת ולטייל בשכונתו ובגינת הכלבים בגן מאיר בתל אביב. ג' (זו היפה משני ה-גימלים) זיהתה את הפוטנציאל הטמון בצעיר על ארבע, והחליטה להנציחו על רקע יצירות אמנות רחוב עירוניות, בהן משופעת השכונה שלהם.

התוצאה, שהועלתה לרשתות החברתיות, גררה תגובות חיוביות מאוד והתוצאה היתה עוד תמונות ועוד פוזיציות של שוקו. לפני כמה שבועות עברה משפחתו של שוקו ללונדון. שוקו צויד במעיל מתאים וג' ממשיכה לתעד אותו ברחבי הממלכה, לשמחת עדת המעריצים ששוקו סוחב אחריו.

ביקשתי מג' לספר לנו על פרויקט "שוקו מקדם אמנות רחוב בעולם".

שוקו הוא חבר. הוא הכלב של ג' וג' אבל ביום החתונה שלהם, אחרי שאנשים הבטיחו לדאוג לשוקו אבל מצאו עצמם שתויים מדי על רחבת הריקודים, הבטחתי לזוג שאדאג ששוקו יצא ויטייל ויאכל עד שישובו. וכך, שוקו ואני התקרבנו.

שוקו הוא כלב חמוד מאוד ועירוני מאוד. הוא אוהב לצאת ולטייל בשכונתו ובגינת הכלבים בגן מאיר בתל אביב. ג' (זו היפה משני ה-גימלים) זיהתה את הפוטנציאל הטמון בצעיר על ארבע, והחליטה להנציחו על רקע יצירות אמנות רחוב עירוניות, בהן משופעת השכונה שלהם.

התוצאה, שהועלתה לרשתות החברתיות, גררה תגובות חיוביות מאוד והתוצאה היתה עוד תמונות ועוד פוזיציות של שוקו. לפני כמה שבועות עברה משפחתו של שוקו ללונדון. שוקו צויד במעיל מתאים וג' ממשיכה לתעד אותו ברחבי הממלכה, לשמחת עדת המעריצים ששוקו סוחב אחריו.

ביקשתי מג' לספר לנו על פרויקט "שוקו מקדם אמנות רחוב בעולם".

2
צילום: גילי
3
צילום: גילי יובל

"מאז, בכל בוקר בו ירדנו לטיול, חשבתי לחפש גרפיטי אחר ולצלם את שוקו מתייחס אליו בצורה כלשהי. הנה כמה דוגמאות אהובות":

4
צילום: גילי יובל
5
צילום: גילי יובל
6
צילום: גילי יובל
7
צילום: גילי יובל
8
צילום: גילי יובל

"הפתיע אותי הוא שכל הגרפיטי הזה היה ברדיוס של רבע קילומטר מהדירה שלי. כל הזמן גיליתי עוד ועוד יצירות של אמנות רחוב. הצילומים הפכו לסדרה וכך גם זיהו אותה. הוספתי את התגית dogstreetarttlv באינסטגרם כדי שכל התמונות יהיו מרוכזות במקום אחד.

"מפתיעה הדינמיות של אמנות הרחוב בתל אביב – מישהו מצייר גרפיטי. באה העירייה וצובעת בלבן, ואחרי יומיים כבר יש שם יצירה חדשה. רק בהאשטאג שנקרא #מדרגותלביאליק, שהוספתי בהמשך, אפשר לראות באותה פינה 5-6 יצירות שונות. פינה אהובה נוספת היא ברחוב פינסקר 13, שם יש קיר שהולך ומתמלא בעוד ועוד יצירות של אמנות רחוב:

9
צילום: גילי יובל
10
צילום: גילי יובל

– מה התגובות לתמונות?

"אנשים מאוד אוהבים; יש משהו בהבעות פנים של הכלב שהן מצחיקות, ממיסות ומעוררות רגשות חיוביים. לא אני המצאתי את זה, יעידו אלפי חתולים ברחבי הרשת. עם הזמן נוספו לשוקו עוקבים, חלקם אמני רחוב מרחבי העולם, ויש קהילת עוקבים די קבועה שלפעמים אפילו המליצה לנו על לוקיישנים מעניינים ברחבי תל אביב.

"אמנות רחוב היא מאד נגישה, הומוריסטית ובגובה העיניים, גם אם מדובר במסרים חתרניים. זאת לא יצירה במוזיאון או בגלריה שבה המצלם רק מתעד את היצירה שמולו או עושה selfie על רקע היצירה. כאן היתה לי ולשוקו אפשרות להגיב ליצירה, לשחק איתה, ליצור מסר קצת חדש ממסר קיים".

– האם חשבתם לעשות תערוכה?

"היה לי רעיון להעמיד תערוכה שבה התמונות של שוקו יימכרו וכל ההכנסות יתרמו לעמותה הפועלת למען אימוץ כלבים שבעליהם זנחו אותם או 'צער בעלי חיים' וכדומה. רציתי לפנות לחברות מזון לחיות, שיהיו ספונסריות אבל כאמור לא עשיתי עם זה דבר ברמה המעשית. אשמח להעמיד תערוכה למען מטרה כזו בעתיד".

– איך השפיע המעבר לאי הבריטי על דוגמן הבית?

"אין ספק שקר לו יותר. והאמת היא שבשבועיים שאנחנו פה אנחנו די מתקשים למצוא אמנות רחוב. בתל אביב הרחוב זועק מסרים מכל צורה וסוג – מחאתיים, מצחיקים, חתרניים, ונדליסטיים. ואילו בלונדון הרבה יותר נקי, ממוסד, מאורגן.

"למדנו שאמנות רחוב אמיתית צריך לחפש בשביל למצוא, ואני בטוחה שנמצא פה לוקיישנים מעולים בין מסילות רכבת לחצרות אחוריות של בניינים. בינתיים גם יצרנו האשטאג חדש לתמונות מלונדון dogstreetartldn.

– איך את מצליחה להעמיד אותו והוא ממשיך לעמוד שם?

"אני חייבת להגיד שהוא מתורגל ומתנהג כמו דוגמן מקצועי. אני מוצאת גרפיטי, אומרת לו "שב", הוא מתיישב, 'דופק' כמה מבטים וזהו ממשיכים הלאה. הכלב יודע לעבוד.

"בהתחלה היו כל מיני נסיונות לביים אותו, אבל לא רציתי שהטיולים שלנו יתחילו להיות סיוט עבורו. בתמונה הזו, למשל, ראיתי צורת לב שהיתה גבוהה יחסית אליו. אז לקחתי חמאת בוטנים וחטיף כלבים והדבקתי לו על הקיר שייראה כאילו הוא מחפש אחרי הלב:

11
צילום: גילי יובל

"את הגרפיטי הבא היה קצת יותר קשה לצלם בגלל הגובה, אז סחבתי סולם ועליו הלבשתי קרטון ואת הכל השענתי על הקיר כדי שתצא לי תמונה סבירה פחות או יותר:

12
צילום: גילי יובל

"אני משתדלת לא לעשות את זה הרבה כי הוא כלב קטן ודברים לא יציבים מפחידים אותו".

והנה כמה תמונות של שוקו בלונדון. תעקבו אחריו – אתם תתאהבו:

13
צילום: גילי יובל
14
צילום: גילי יובל

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-12.1.14)

 

 

תל אביב הקטנטנה – נוסטלגיה רומנטית ומרגשת

9
מבלים בחוף הים 1937 / מתוך: VTLV

הכל התחיל בנוסטלגיה מתקתקה ומבורכת; בעמוד פייסבוק שנקרא VTLV ניתן לראות את רחובות תל אביב הישנה, בבניינים נמוכי קומה, כאלה שהסבים שלי עוד יכלו להרשות לעצמם לגור בהם (בדמי מפתח, עם עוד שותפים לדירה) ואני עוד מעט כבר לא אוכל. העיר משנה פניה; היא נבנית ומשתמרת ובעיקר הופכת צחה, נקיה ויקרה. חלקים ממנה, שעדיין לא כבשו את לב היזמים, נותרו מלוכלכים, חמים, תוססים וסוערים, אבל רוב רחובותיה ובתיה ההיסטוריים נכבשו על ידי כובשי הנדל"ן המניב. מניב מאד.

אתר VTLV אינו מרשים במבט ראשון, מעט מיושן אפילו, אבל מבט שני מגלה שכיית חמדה וחתיכת היסטוריה מקומית של העיר העברית הראשונה. לבתי העיר מצורף סיפורם ההיסטורי ולחיצה נוספת תביא לתמונה של הבית במצבו ומיקומו הנוכחי.

8
הדרך שהפכה בהמשך לשדרות רוטשילד מתוך דף הפייסבוק VTLV
5
קולנוע מוגרבי מתוך אתר VTLV

האתר מנסה לקטלג את סוגי הנכסים בעיר לפי תפקודם הנוכחי, תפקודם בעבר וגם כפי שהם והרחובות בהם הם בנויים מתארים את ההיסטוריה של העיר. לאתר יש גם עמוד בפייסבוק, כמתבקש. העמוד, באופן טבעי, מעשיר את האתר. הגולשים מעלים תמונות פרטיות שלהם לעמוד ומעשירים את התכנים. השמחה של כולם – רבה. ואני, כהרגלי, יצאתי לחפש את האחראים על כל זה והגעתי אל אמנון יצחקי.

1
רחוב הרצל מתוך אתר VTLV

– מי אתה ולמה הקמת את VTLV?

"במקצועי אני קבלן בנייה ושיפוצים. קבלן אמיתי, רשום ומוסמך, אבל ללא ספק נטע זר בתחום. ב-1997 התגלגלתי לשיפוץ בניין לשימור בתל אביב, ואז התוודעתי לתחום הזה לראשונה. כשהעירייה 'התלבשה' עלי הבנתי שלבניין יש גם ערך אדריכלי, היסטורי וכו'. זה ריתק אותי ומאז התרכזתי בנישה זו.

"במקביל לעבודה קראתי ולמדתי על הבניינים ודרכם על ההיסטוריה של העיר, גיליתי עולם חדש שלא הכרתי. נשאבתי לזה. בכל בניין שקיבלתי לשיפוץ היה תמיד איש זקן עם המון סיפורים על תולדות הבניין, המייסדים, המחתרות העבריות ועוד. הייתי מקשיב בשקיקה. חלק מהסיפורים שמעתי לראשונה, הם לא היו מתועדים בשום מקום, ועצוב היה לחשוב שיש עוד המון כאלה שפשוט הולכים ונעלמים מההיסטוריה".

7
מבט מגן הפסגה ביפו – 1952, 1964, 1980 / מתוך: VTLV

– מה היה קודם – אתר אינטרנט או עמוד בפיסבוק?

"כעבור 10 שנים, כשהאינטרנט כבר השתלט על המרחב, החלטתי להקים אתר שבו יהיה לכל בניין דף עם כל המידע עליו. ראשית התחלתי לצלם את הבניינים בעיר, וכמו פורסט גאמפ לא עצרתי. לכל בניין, כל צד של רחוב, הקפדתי להגיע בשעה הנכונה, ביום הנכון בשבוע, רק בימים יפים. מצאתי את זווית הצילום האופטימלית, המתנתי במידת הצורך בסבלנות שאנשים או מכוניות יעברו, וצילמתי כמה תמונות.

"בערב בבית הייתי יושב על המחשב, ממיין את התמונות, מתקן, רושם את הכתובת וכו', ותוך מספר שנים בניתי קטלוג של כל בנייני העיר המרכזית. עד גבול רמת אביב בצפון ועד נתיבי איילון במזרח. למעשה מבנה האתר מחולק לשניים – דפי הבניין (עם מפה משמאל לתמונה) ודפי סיור. בדף סיור יש תמיד כפתור "דף הבניין" שאיתו ניתן לעבור לדף הבניין של אותו מקום. לדוגמה: קולנוע מוגרבי".

10
טיילת תל אביב מתוך עמוד הפייסבוק VTLV
4
מתרחצים בחוף הים – שנות השלושים / מתוך: VTLV

– תאר את מבנה האתר; איך החלטתם עליו?

"הרעיון התגלגל עם לירון אלון, בונה האתר, ורמי ויינשטוק, איש מחשבים – בכל דף בניין יש חיצים איתם ניתן לדלג לבניין הסמוך, או לחצות את הכביש, או לפנות בבניינים פינתיים, וכך המשתמש יוכל 'לטייל' בעיר או בשכונה שלו, לראות ולקרוא על כל מקום. לשם כך צילמתי לא רק בניינים אלא כל מגרש בעיר, גם אם זה סתם מגרש ריק, גינה, מגרש חניה וכו'.

"מבחינה זה קונספט ראשון מסוגו ברשת. אין לאף עיר בעולם אתר דומה. בשלב מאוחר יותר הוספתי לאתר המתוכנן גם מדורים (סיורים), שבהם ניתן למיין בניינים או מקומות לפי נושאים – היה היה, אתרי בנייה, בתי מלון, פסלים ועוד".

11
רחוב אלנבי מתוך העמוד VTLV

– איך פייסבוק מקדם את האתר?

"כשהאתר היה מוכן התחלתי להעלות אליו חומר שאספתי עם השנים, תהליך שארך זמן רב. במקביל שיפרנו ושידרגנו את האתר כל הזמן, ולאחר מכן פתחתי את דף הפייסבוק. בחצי השנה האחרונה אני מציג בעקביות מדי יום מספר תמונות נוסטלגיות על העיר, לפעמים עם הפניה לאתר להשלמת המידע. הרבה אנשים מגלים עניין רב בדף והוא תופס תאוצה כל הזמן".

– האם הגולשים מעשירים את התוכן של האתר?

"הרבה אנשים כבר שולחים לי תמונות, חלקן משפחתיות וחלקן של העיר. יש כמה אנשים מסתוריים שאין לי מושג מי הם ושולחים לי באופן קבוע תמונות ממש נדירות. לדוגמה, התמונה של שדרות רוטשילד, עוד לפני שהיתה בהן לבנה בודדה".

6
נתן אלתרמן (השלישי משמאל) עם חברים בבית קפה / מתוך: VTLV
tlv5
מוכר נפט ברחוב אחד העם / צילום: שמעון קורבמן 1924

– ספר לנו על קוריוזים שחווית בדרך.

"יש הרבה פניות מרגשות, בין אם פניות בהודעה פרטית או פרסום בדף או אפילו בתגובות לפוסטים. הרבה אנשים כותבים שזה הדף האהוב עליהם ומחכים כל יום לתמונה הבאה, וזה תמיד מחמם את הלב. אבל יותר מזה מרגש כשמישהי מזהה לפתע בתמונה מלפני 80 שנה את הוריה. לדוגמה בתמונה מהטיילת בתל אביב ובתמונה מאלנבי".

– מה השאיפות לעתיד האתר?

"השאיפה היא שעוד ועוד אנשים ישלחו מידע היסטורי ונוסטלגי על בית משפחתם, והאתר יהפוך לאנציקלופדיה של בתי העיר. כל מי שירצה מידע על בניין או מקום כלשהו בעיר ידע איפה למצוא אותו".

תרשו לי לחתום על דבריו של אמנון – מקסים.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-6.10.13)

למה אי אפשר ללכת על מדרכות העיר?

1
מתוך: דרור רוצה לעבור

תחיל עם הערת אזהרה: משמיצי תל אביב מוזמנים לעבור לכתבה הבאה. אני כאן כדי לספר סיפור עירוני על מי שגר בעיר ואוהב לגור בה, וחושב שהחיים במקום הזה שווים כמעט כל מאמץ.

תושבי תל אביב מתמודדים בשנים האחרונות עם עיר תיירות שוקקת ויש סיבה – העיר יפתה והשתפצה, נחפרה ושוקמה. גנים ציבוריים ומרכזי קניות מושכים תיירות פנים, כמו גם בתי הקפה, המסעדות והברים בכל פינה. התוצאה הביאה לנסיקה לא הגיונית במחירי הנדל"ן ואחרי שחלק מהתושבים שרד את זה, מגיעה ההתמודדות עם הרחוב הישראלי המתוחזק בתיירות חוץ, תיירות פנים ומיליון איש שנכנסים לעבוד בעיר מדי יום ולבלות בה.

התוצאה – לא רק הכבישים ומקומות החנייה עמוסים, גם המדרכה הפכה למסלול מכשולים עליו מנסים כולם לקחת חזקה: אופנועים חונים, אופניים קשורים, מיכלי מיחזור לנייר, פלסטיק וטקסטיל, לוחות מודעות, מעצורי אבן, שלטי הכוונה ועוד ועוד. רק להולכי הרגל לא נשאר.

5
מתוך: דרור רוצה לעבור

לא קל, אבל לתושבים יש ציפייה מוצדקת לאכיפה עירונית של מפגעים כאלה. העיר, שאינה מרחמת על תושביה, מתבקשת לפחות לעשות להם את החיים קלים יותר, כדי שיגדלו בעיר ילדים ויצמחו בה משפחות, בקיצור – שאפשר יהיה לחיות בה באופן נורמלי.

וכך, רק כדי להמחיש את המצב העגום של מדרכות תל אביב, הגיע הטור הזה של שלומי יוסף, שתהה מה עוד יכול לקרות בקרב בין מחני האופנועים לבין הילדים שלו על מדרכות העיר.

3
מתוך: דרור רוצה לעבור

במעשה קסמים, באותו הזמן גיליתי את העמוד הפייסבוקי, "דרור רוצה לעבור", שהקימה ליאת צבי בשם הבן הקטן שלה, דרור, והעגלה שלו, שמפלסים את דרכם בעיר הגדולה – משימה כמעט בלתי אפשרית, מסתבר.

4
מתוך: דרור רוצה לעבור

– מי את ומי זה דרור?

"אני ליאת צבי, גרה בתל אביב ולא מתכוונת לעזוב אותה, אמא לשלושה ילדים – ילדה בת 9, ילד בן 7 ודרור בן השנה. אני פרסומאית מסחרית לשעבר (שותפה בגלר נסיס Leo Burnett) וכיום בעלת משרד לייעוץ ופרסום בתחום הסביבה – "הקלניקה".

מה זה "דרור רוצה לעבור"? מה השתנה בהתנהלות עם דרור, שלא התקיים ולא הפריע בילדים הקודמים?

"מרגע שהפכתי לאמא, קרי נהגת עגלה ברחובות העיר, התחלתי לסבול מהפקרות המדרכות. סלאלום בין פחי זבל, מתקני מחזור, אופניים חונים ונוסעים, קקי של כלבים, מכוניות חונות ואופנועים חונים ונוסעים – הכל רק לא הולכי רגל."אבל החיים נמשכו וחוץ מלקטר לא עשיתי כלום. כשדרור נולד לפני שנה, וחזרתי לדחוף עגלה, נמאס לי סופית כי נדמה שהמצב הולך ומדרדר עוד יותר. לכן, פתחתי עמוד ל"דרור רוצה לעבור", ובו אני מפרסמת בכל יום תמונה מחיינו על מדרכות תל אביב בתקווה שמישהו יעשה משהו".

– למי הוא מיועד?

"העמוד מיועד לכל מי שרוצה שמדרכות תל אביב תהיינה מקום בטוח ונעים להולכי רגל גדולים וקטנים".

– מה המטרה של הפרופיל?

"מאחר וזו שנת בחירות, אני מקווה שהעירייה תבין שאי אפשר להמשיך במצב כמו שהוא – אני מופתעת שעד היום עוד לא קרה אסון עם ילדים שיורדים לכביש בגלל שהם לא יכולים ללכת על המדרכה" (לפי הדברים שכתב שלומי, כאן למעלה, זה כבר כמעט קרה – ל.ז.).

2
מתוך: דרור רוצה לעבור

– האם יידעת את העירייה? האם הגיבו לך?

"בכל יום אני מפרסמת תמונה אחת בשם "דרור רוצה לעבור" בעמוד הפייסבוק של העיריה. יש לי סבלנות".

– האם יש לך גם רעיונות לפתרונות?

"אני לא זוכרת ערים משמעותיות בעולם, כפי שתל אביב רוצה להיות, שהמצב בהם אפילו דומה לשלנו. כיום החוק העירוני אומר שמותר לאופנועים לחנות על המדרכה כל עוד הם משאירים מטר ושלושים למעבר – אני לא חושבת שאופנועים צריכים לחנות על המדרכה בכלל אבל אם כן אז שיאכפו את החוק.

"כמו שכל נהג רכב יודע שאם יחנה על המדרכה סבירות גבוהה ש'יחטוף' דו"ח, כך צריך כל רוכב קטנוע לחשוש ובגדול הם יודעים שלא נוגעים בהם. מתקני מחזור ניתן להטמין באדמה. בגדול זה עניין אכיפתי בעיקר".

פניתי לעירייה לברר את תגובתה לגבי ההתנהלות פינוי מדרכות העיר תל אביב ושמירת הסדר במרחב הציבורי, הרוחש עגלות ילדים, קשישים וגם סתם הולכי רגל: "עיריית תל אביב-יפו פועלת בהתאם לחוק על מנת לשמור על הסדר ומבצעת באמצעות פקחיה מבצעי אכיפה יזומים או כמענה לקריאות הציבור על מנת להסיר כל מכשול, מתקן או מפגע הנמצא בשטח הרחוב ללא היתר.

"האכיפה נעשית על ידי הצבת דרישות, חלוקת קנסות ואף סילוק בפועל של המיטרד. בנוסף, פועלת העירייה להרחבת פריסת מתקני עגינת אופניים ובימים אלו החלה בהצבת מתקני עגינת אופניים בתוך החניונים העירוניים העיליים כך שלא יהוו מכשול במרחב הציבורי".

אנחנו מחכים שהעירייה תגיב גם לתמונות שליאת מעלה בפייסבוק שלהם.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-7.7.13)

עיריית תל אביב בחזית החדשנות

זה לא מה שאתם עושים, זה איך שאתם עושים את זה, והפעם בזום המצלמה שלנו נתפסהעיריית תל אביב – לוח הבקרה של המטרופולין הגדול בארץ, שפועל מבניין גדול במיוחד ומיושן בטבורה של העיר, בואך רחוב אבן גבירול. מעבר למבנה הארכאי מסתתרות אנרגיות לא אופייניות למוסד רשמי וכבד כל כך.

חוץ מאגפי הארנונה, החינוך, ההנדסה ואפילו הגוף המסורבל של מנהלת "מי אביבים", יש גם מערכת דוברות פעילה מאוד ולשכה של אישיות ותיקה, שעומדת בראש עיר המלאה, למרבה ההפתעה, באנשים צעירים. אנחנו לא מעדיפים בהכרח צעירים במקומות עבודה אבל אין ספק שאלה מביאים איתם עדכניות פרקטית ומבינת עניין.

בעוד מוסדות מסוגה של העירייה – משרדי ממשלה, מועצות מקומיות ואירגוני ענק, מתחזקים בדרך כלל עמוד פייסבוק ייצוגי ולא ממש אקטיבי או אפקטיבי, בעיריית תל אביב משתמשיםברשתות החברתיות כמנוף שיווקי, מיצובי ושירותי באופן יוצא דופן. לא אחת, סוגיות שנויות במחלוקת בעיר עולות לפני הכל לעמוד הפייסבוק של העירייה. לעיתים, שם גם מתנהל עיקר המאבק בעירייה ובעומד בראשה ולפעמים המלחמה הזו אינה יפה במיוחד. יחד עם זאת, אין תלונה (שאנחנו יודעים עליה), שעולה שם ואינה מטופלת בדרך כזו או אחרת.

פנינו אל זוהר סוסנקו, מנהל המדיה החברתית בעירייה, כדי לגלות פרטים נוספים שלא היכרנו בפעילויות העירייה:

הערוץ המשמעותי ביותר מחוץ לפייסבוק הוא ערוץ ה-YouTube שלנו, והוא משרת אותנו בכמה רמות:

1. שקיפות: ישיבות מועצת העיר המתקיימות מדי חודש עולות במלואן ליוטיוב.

2. פרסום ויידוע: קמפיין החזרי יתרון ארנונה זכה, למשל, ליותר מ-200,000 צפיות.

3. חיזוק הקשר עם תושבים: סדרת "אתם שואלים – ראש העיר עונה".

4. מיתוג העיר: שת"פ עם ערוץ 8 בפרויקט אינדי סיטי, שהסתיים בעשרות קליפים של להקות אינדי תל אביביות המצולמות בנופי העיר, קידום העיר כעיר סטארט-אפ (סרט שעשינו באחרונה) וסרטון תדמית לעיר:

– ומה עם טוויטר?

"אנחנו עובדים באופן מועט בטוויטר (היחידה לקשרי חוץ, לדוגמה, עושה בו שימוש מול גורמים רלוונטיים בעולם).

– האם אתם מנהלים מדיה חברתית בשם עיריית תל אביב או גם בשם האגפים השונים?

"העירייה מפעילה יותר מ-40 עמודי פייסבוק שונים (יחידות עירייה שונות, מזא"ה 9, פעילויות של העירייה, מרכזים קהילתיים, חברות עירוניות כמו תל אופן ועוד). לא את כולם היחידה שלי מנהלת; רק את הפלטפורמות הגדולות מביניהן אבל אנחנו מהווים גורם מייעץ, מלווה ותומך לפעילויות הדיגיטל של יחידות העירייה השונות.

"אנחנו משתמשים בפייסבוק ככלי התקשרות בסיסי – כך, למשל, כשמשפצים רחוב בעיר אנחנו פותחים עמוד פייסבוק בין מנהלי הפרויקט והתושבים".

– האם ההתנהלות במדיה היא יח"צ ושיווק בלבד או גם התייחסות למדיה כאלמנט בשרות לקוחות?

"התפיסה שלנו את השימוש ברשתות חברתיות היא משולשת – שירות, שיווק ויידוע הציבור, ושיתוף ציבור. "פניות אישיות שמגיעות בעמוד הפייסבוק של העירייה מקבלות מאיתנו טיפול ראשוני. כשמדובר בפניות אישיות, נציגה של פניות הציבור חוזרת בשיחה טלפונית לפונה וממשיכה את הטיפול בו, וכשנדרשת מאיתנו תשובה לנושא בעל אופי ציבורי אנחנו עורכים בדיקה פנימית ומעניקים מענה ישירות בעמוד".

1
אינסטגרם העירייה

– מי מנהל את המדיה?

"אני מנהל את תחום המדיה החברתית בלשכת דובר העירייה, גידי שמרלינג. כבר בשנה שעברה זיהינו שנפח העבודה בתחום עולה וגייסנו עוד עובד. העבודה שלנו היא חלק מפעילות כוללת של לשכת הדובר בעירייה ואנחנו עובדים באופן צמוד עם הרפרנטים השונים בלשכת הדובר. לא פעם מפניות שמגיעות אלינו בשאילתא שהגיעה מהעיתונות. מעבר לכך יש גם פניות שהתחילו אצלנו הגיעו בהמשך גם מעיתונאים שראו אותם ברשת. אנחנו נעזרים מדי פעם בשירותים של פרילנסרים לפעילויות חד פעמיות שאנחנו מייצרים. נציגה של פניות הציבור מסייעת לנו ויוצרת קשר טלפוני עם פונים בפייסבוק".

– מה רמת המעורבות של בכירי העיריה בפעילות ובתכנים העולים?

"כשנכנסתי לתפקיד לפני שנתיים, הדרג המנהלי ראה בפייסבוק סוג של משחק. היום החשיבות של המדיה הזו אינה מוטלת בספק. אנחנו מנהלים הדרכות אישיות למנהלים על השימוש בפייסבוק, מסבירים להם אלו פניות מגיעות מתושבים, מה היתרונות של הכלי הזה עבור העירייה, איך הם יכולים להיעזר בו וכו'. העבודה הפנים ארגונית היא אחד הצדדים החשובים ביותר עבורנו".

מה האסטרטגיה של העיריה במדיה החברתית?

"לפני שנה שחררנו את התוכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב יפו לפעילות ברשתות חברתיות. המסמך מתייחס לשלושה אלמנטים שאנחנו מפתחים מאז – שירות, שיתוף ציבור ושיווק והסברה".

"אנחנו מנסים להתייחס לרשתות החברתיות כמרחב חדש שהעירייה מחויבת לפעול בו. הרצון לייצר דו-שיח שקוף עם הציבור באמצעות הרשת, לחבר את הציבור למבנה האפור הזה שנקרא עיריית תל אביב, לגרום לאנשים להבין את המערכת המורכבת שבתוכה אנחנו מתנהלים, בין תושבים שרוצים א' לתושבים שרוצים ב' ולפעמים מתווכחים ביניהם על פעילויות העירייה.

"כשבוטלו מקומות חניה ברחוב בלוך לטובת שביל אופניים הוויכוח שנוצר בעמוד שלנו לא היה בין העירייה לתושבים אלא בין רוכבי אופניים לבעלי מכוניות – שזה ויכוח בריא שעזר גם לנו ללמוד הרבה. התמיכה שקיבלנו והכעס שעלה מבעלי מכוניות באזור, דרש מהעירייה לייצר פתרונות חלופיים ולהוסיף מקומות חניה מוגבלים לתושבי האזור".

– איך מתבטאת הפעילות ברמת התושב?

"לפני כמה שבועות קיבלנו תלונות מתושבים על גינת כלבים מוזנחת בעיר. צוות עירוני יצא למקום וטיפל בגינה ותוך כמה ימים העלנו גלריית תמונות של הגינה המשופצת. יש לגולשים נטייה לחשוב שאנחנו מפחדים מהביקורת שלהם. לא פעם אני רואה פוסטים שמתחילים במשפט "אתם בטח תמחקו את זה", אבל המצב הוא הפוך – אנחנו מאמינים שהביקורת שאנחנו סופגים בסופו של דבר עוזרת לעירייה לנהל את העיר הזו טוב יותר ולהבין את רחשי הציבור".

"בישיבה בה תכננו את אירועי לילה לבן של 2012 הבנו שאנחנו צריכים לקבל עוד רעיונות מהציבור. ניגשנו לפייסבוק של העירייה ושאלנו גולשים מה הם היו רוצים לראות באירוע – אחת ההצעות/בקשות שבלטו הייתה מסיבת אוזניות בכיכר רבין, אז הלכנו על זה וזה היה אחד האירועים הכי מצליחים בלילה הלבן".

-האם העתקתם מודלים ממקומות אחרים בעולם ששימשו השראה?

"אני גאה להגיד שמבדיקה בעולם, אנחנו במקום מאוד טוב אך עדיין יש הרבה ללמוד מרשויות אחרות. עיריית חיפה נכנסה לעסק הזה של פייסבוק לפנינו ועושה שם עבודה מאוד יפה שעזרה לנו בתחילת הדרך".

את הידע החשוב ביותר בתחום צברתי בנסיעה פרטית לניו-יורק, בפגישה עם מנהלת הדיגיטל של עיריית ניו-יורק, רייצ'ל סטרן, שעושה עבודה מעוררת הערצה. היא הצליחה לזקק את התפיסה לפיה צריך לייצר תוכן עבור הגולשים ולא עבור הארגון לפעילות מאוד מרשימה. כשמחלקת בריאות הציבור פנו אליה וביקשו לפתוח עמוד פייסבוק "כדי שגם להם יהיה" היא איתרה איתם פעילות של המחלקה שבאמת מעניינת את הציבור – סדנאות גמילה מעישון. הם החליטו לפתוח קהילת פייסבוק לגמילה מעישון שמתופעלת ע"י העירייה. זה המקום שבו הייתי רוצה לראות את העירייה בהמשך הדרך – מעורבת ותורמת באופן חיובי לקהילה ברשת.

בעקבות הפגישה עם סטרן החלטנו לייבא לישראל את הרעיון של תחרות מפתחי אפליקציות עירונית. בניו יורק הם מקיימים את תחרות Big Apps כבר שלוש שנים. כשחזרתי מהפגישה, העירייה סיימה לבנות את מאגר המידע הפתוח שלנו, Data Tel Aviv, והתזמון היה מושלם. ככה נולדה תחרות מפתחי האפליקציות:

2

– האם מישהו אחר לוקח דוגמה מהמודל שמתקיים בעירייה?

"אנחנו מקבלים שאלות ופניות מהרבה רשויות בארץ שרוצות להיכנס או להרחיב את הפעילות שלהם בתחום וכמובן שמחים לעזור". לדבריו, "אנחנו מקבלים פניות ושאלות גם מעיריות בחו"ל, מערים תאומות של תל אביב, שמנסות ללמוד את התחום. בקיץ הוזמנתי להרצות בכנס ערים חכמות באיטליה על פעילות העירייה ברשתות החברתיות. כשסיימתי להציג התגובה הייתה "we don't have any of those things here", כך שכנראה שאנחנו יחסית מתקדמים בתחום הזה. מצד שני, הלוואי שהיינו במקום בו מילאנו נמצאת – מדהים לראות מה שאפשר לעשות במילאנו דרך הסמטרטפון על גבי Wi-Fi עירוני – רכישת כרטיסים לתחבורה ציבורית, מידע עירוני וכו'.

– מה מתוכנן בעתיד הקרוב?

בחודשים הקרובים תראו אפליקציה סלולרית, מערכת מפות מתקדמת, פיתוח של תחום ה-open data, ויי-פיי עירוני בחינם, ערוץ אישי באתר העירייה ועוד ועוד. כמו כן, בשבועות הקרובים נתחיל מהלך שיתוף ציבורי ראשון מסוגו בארץ באמצעות פייסבוק ומפגשים פיזיים, בהם תושבים ייקבלו תקציב לשיפור התשתיות בשכונה והם מחליטים מה לעשות איתו".

– באיזה פרויקט מדיה שלכם אתה גאה ביותר?

קשה להצביע על דבר אחד, אבל הסיפוק הגדול ביותר שהיה לי בעבודה היה לאחרונה, בעקבות קבוצת מחאה שקמה בפייסבוק ויצאה נגד קנסות שהעירייה נתנה למוזיקאים שתלו פוסטרים במקומות אסורים בעיר. זיהינו את הקבוצה הזו בתחילת הדרך ומיד יצרנו איתם קשר כדי לפתור את הנושא. שנה אחרי, מרבית הקנסות אוחדו (אמן שקיבל עשרות קנסות שילם על אחד) והוספנו עשרות לוחות מודעות חוקיים ברחבי העיר".

"זו רק דוגמה לדבר הנהדר שמאפשרים לנו לעשות כאן בעירייה – להפוך את הזירה הזו של פייסבוק לזירת שיח פתוחה וחופשית בין הציבור לעירייה. הידיעה שאני עובד בארגון ציבורי שרוצה להקשיב, היא בסופו של דבר מה שאני הכי גאה בו".