ההמצאות הכי מוזרות ומיותרות בהיסטוריה

שיטוטים באינטרנט מביאים את האדם למקומות נסתרים, מוזרים ובלתי צפויים. עם הזמן מפתח הטייל הקיברנטי יכולות לזהות בפינות העמודים, בכותרות משנה נסתרות ובתמונות שמוצעות לקריאה בחלקים איזוטרים באתרים שונים, פנינות חמד אמיתיות.

באחד משיטוטיי האחרונים הגעתי לאייטם שולי, בלתי חשוב בעליל אבל כה מהנה ומשעשע – המצאות עבר שלא תאמינו שהיו קיימות בכלל. תרשו לי לארח אתכם בממלכת הביזאריות הכה מהנה:

כך תגני על פניך מסופות שלגים – המצאה זו נועדה להגן על עור פניהן הענוג של נשים, שחיות במדינות קרות במיוחד. אנחנו עוד מנסים למצוא מה פשרו של השפיץ החד הזה ששולט כמו מקור ציפורי על פרצופן. אישית, אנחנו מעדיפים עור פגום על הגיחוך הזה על הפנים.

1

משקפי קריאה לעצלנים במיוחד – ההמצאה הייחודית הזה נולדה באנגליה ב-1936 וחלקנו עוד זוכרים אותה בחנויות גאדג'טים בתקופות בהן אלקטרוניקה היתה שיא הטכנולוגיה ויקרה מפז, אז קנינו בחנות "לגבר" בדיזינגוף סנטר בת"א את מיטב ה'שיגועים' נטולי התכלית, ממש כמו זו.

2

פסנתר במיטה – הפחד משיתוק ילדים ששיתק את כולם בילדותנו, כנראה העביר את הממציאים על דעתם. הפסנתר הנ"ל הומצא עבור מוזיקאים המרותקים למיטתם. ואיזה מסכנים השכנים של הפסנתרנית שבתמונה, לה ממש לא נעים אפילו להעיר.

3

קרוואן ארוך במיוחד – לטייל בכיף אבל למה בקטן? מי שרוצה לטייל בקרוואן אחד עם כל המשפחה המורחבת, זה הפתרון בשבילו. מה שכן, לא מומלץ להסתובב אתו ברחובות מרכז תל אביב. זהירות בסיבובים.

4

כובע רדיו – לא תאמינו (או שכן) אבל המוצר המשולב הזה נמכר בהמוניו בארה"ב, כשהומצא ב-1931. או שלא. מה שברור שזה בדיוק החומר ממנו מורכבים מדורי הביזאר.

5

בגד ים מעץ – בר רפאלי לא תיתפס עם אחד כזה אבל כשהוא הומצא, הכוונה היתה שהעץ יאפשר ציפה וימנע את טביעתן של עלמות ענוגות שלא הלכו לחוג שחיה מעולם.

6

רדיו תינוקות – הרדיו המחובר לעריסת התינוק אמור להנעים את זמנה של האם בזמן שתינוקה ישן או להשתיק את צווחותיו בזמן שהוא צורח?

7

צ'יטי צ'יטי באנג באנג, גירסת האופניים – אם חשקה נפשכם לרכוב על אופניים ולשוט בים או באגם באותה הזדמנות, ההמצאה הבאה תוכל לעזור לכם. מצד שני, אם לא מתחשק לכם להיראות מגוחכים – הימנעו.

8

גלגל הבושה – למה אף אחד לא עצר אותם? מה שהאנשים האלה "לובשים" מעל בגד הים הרשמי, זה דמוי גלגל הצלה, שאמור להציף אותם מעל המים. אבל מה עם הבושה? אם היו תופסים אותי עם אביזר כזה הייתי מעדיפה לטבוע.

9

אופנוע של גלגל אחד – ההמצאה הבאה הגיחה לעולם בגרמניה ב-1925. אז, כמו היום, רוכבי אופנועים ניסו לעשות את זה מהיר יותר ומסוכן יותר. כמו שאתם מבינים, ההמצאה הזו לא זכתה להצלחה המיוחלת.

10

המצגת, שהיוותה השראה לכל האייטם החגיגי הזה, נמצאת כאן

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-15.12.13)

לא לשחק באוכל? להיפך – אמנות צילומי המזון המרהיב

La ballade des Minimiam au pays du lait.The Ballad of Minimiam in the land of milk. from Javelle Pierre on Vimeo.

מה הסוד ההצלחה של תכניות האוכל בטלוויזיה? לי נדמה שהסוד טמון בהשלמה של הדמיון, כפיצוי על העדר ריח וטעם וכבר כתבתי על זה כאן. אבל יש מי שלוקח את האוכל לכיוון אחר ומשתמש בו כחומר גלם ומצע, שהופכים את הצילומים למשהו שונה לחלוטין.

בסוג הספציפי של צילומי המזון אליהם אתייחס כאן יש גישה ספציפית מאד לצילומי אוכל.בתמונות, סוגי המזון השונים משמשים כנוף טבעי ופורפורציונלי ומהווים סוג של תפאורה לסיטואציות מבוימות וקפואות בזמן ובמקום.

ראשית, הכירו את כריסטופר בופולי – אמן, כותב, צלם ויוצר סרטים מסיאטל שבארה"ב, שהגשים חלום ילדות והתחבר לעולם האנשים הקטנים. התוצאה מופיעה באתר היפהפה של עבודותיוולסדרה קוראים Genesis:

2
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
3
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
4
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
5
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
6
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
7
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net
8
הצלם Christopher Boffoli / מתוך: bigappetites.net

עכשיו הכירו בבקשה את Minimiam, האתר של זוג האמנים פייר ז'אבל ואקיקו רידה, זוג בחיים וצלמי אוכל ביומיום. הם מנהלים מ-2002 פרויקט שמרוכז באתר, כשלעיתים הם גם מנסים את כוחם בפרוייקטים גדולים יותר כמו שניתן לראות כאן:

9
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
10
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
11
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
12
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
13
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
14
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
15
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam
16
פייר ז'אבל ואקיקו רידה מתוך Minimiam

מבולבלים? גם אני. זה פשוט נראה סיפור והבעה זהים לחלוטין, אבל בינינו, מה זה משנה? זה כל כך יפה ומקסים, שנניח להם לריב על פטנט וגניבת זכויות יוצרים או מי יודע מה.

באותה משפחה אבל מכיוון צילומי הנוף – לכאורה – קבלו את קארל וורנר, שמצלם בעזרת מוצרי מזון… נופים. כן, יש מי שמתפרנס גם מזה וככל שזה הזוי יותר, כך זה יפה יותר או מושך יותר או לפחות מושך תשומת לב.

וורנר האנגלי היה צלם בתחום הפרסום, שחיפש גיוון ומצא אותו דווקא בשווקים; מזון נראה לו דומה לדברים אחרים וכך החלו ה-Foodscape – צילומי נוף שונים, שמורכבים כל כולם ממוצרי מזון שונים. התוצאות המרהיבות משכו את המפרסמים ואחר כך הגיעו גם הספרים.

1
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
17
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
18
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
19
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
20
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
21
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
22
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com
23
הצלם Carl Warner / מתוך: carlwarner.com

עכשיו תסבירו לי מה אתם חושבים ואיך יצאתם מהתמונות המרהיבות האלה? אני יצאתי עם הלם רציני בראש וקרקור רציני בבטן. בתאבון.

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-19.1.14)

תבנית נוף הגוף: צילומי נוף מסקרנים המורכבים מאיברי גוף חשופים

10
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/

במסגרת שיטוטי הרשת שלי בעניין צילומי אוכל מרהיבים, כתבתי גם על צילומיו של קארל וורנרהמופלאים (כדאי לכם לבקר באתר, באחריות).

שיטוט נוסף באתר שלו הביא אותי אל צילומי נוף לכאורה, שמתגלים במבט שני כצילומים של איברי גוף חשופים, שממש כמו צילומי האוכל באתר, מופקעים ממשמעותם המקורית והופכים לדבר שונה לגמרי.

התרגום שעובר על המוח מרגע ההכרה ועד רגע הפירוש הופך את הסיטואציה באיבחה אחת לאירוטית במידה רבה. התוצאה סוחטת הרבה קריאות "וואוו". תראו בעצמכם ונסו לזהות את חלקי הגוף השונים שמככבים בכל תמונה:

11
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
9
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
5
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
6
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
12
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
13
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
8
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
7
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
4
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
3
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/
2
צילום: קארל וורנר / http://www.carlwarner.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-2.2.14)

פנים של חייל: מה עושה השרות הצבאי לפני האדם?

1
מתוך We are the not Dead

"נכנס ילד, יצא גבר", כך נוהגת הקלישאה ללהג את עצמה לדעת כשחייל משתחרר משירותו. אמירה זו נדמית היום אנכרוניסטית ומצדיקה את עצמה אל מול העובדה שלהתבגר בשירות הצבאי אינו בהכרח סימן למצב בריא. בגיל 21 או 22 צריכים להיות נערים ולא גברים.

Lalage Snow היא צלמת, עיתונאית ויוצרת סרטים בריטית (קליק לאתר) , בוגרת אוניברסיטת בריסטול בהיסטוריה עתיקה ואחר כך בפוטו-ג'ורנליזם. היא עבדה בשביל סוכנות הידיעות הצרפתית וגם כפרילאנס במזרח התיכון (חפשו את הפרויקט שלה ממבצע "עופרת יצוקה" אותו צילמה מהצד הפלסטיני המדמם), אירופה, אסיה עד שב-2010 עברה לקאבול, בירת אפגניסטן, שם עבדה כפרילאנסית עבור מגזינים ועיתונים מכל העולם ועבור אירגוני זכויות אדם וארגוני הצלה.

פרויקט של 8 חודשים שצילמה בקאבול נקרא We Are The Not Dead, והוא מצמרר במיוחד אבל גם מדגיש את חשיבותה של ההבעה האמנותית בצילום. סנואו צילמה חיילים בריטים שגויסו לשירות באפגניסטן, 3 פעמים – לפני גיוסם, תוך כדי השירות ובתומו (לפני מס' חודשים העניקה סנואו ראיון לבלוג האמנות my modern met).

סטיבן גיבסון
רב"ט סטיבן גיבסון / מתוך: We are the not Dead
כריס מקרגור
טוראי כריס מקרגור / מתוך: We are the not Dead

הטריפטיכון (מנח של 3 תמונות נפרדות שמהווה יצירה שלמה) שנוצר משלוש התמונות, מעורר במידה רבה בעתה; העיניים של המצולמים, יותר מכל פרט אחר בפניהם, מספרות את סיפור הטרנספורמציה מהילד לגבר או נכון יותר, משלב התמימות לפיכחון. מתחת לתמונות הוסיפו החיילים את תחושותיהם בכל שלב בו צולמה התמונה. אם מישהו עדיין לא משוכנע שמלחמה זה רע, הראו לו את הפרויקט הזה. אולי זה ישכנע אותו.

פרייזר פריימן
טוראי פרייזר פריימן / מתוך: We are the not Dead
שון טננט
טוראי שון טננט / מתוך: We are the not Dead
דילן היוז
טוראי דילן היוז / מתוך: We are the not Dead
בן פארטר
טוראי בן פראטר / מתוך: We are the not Dead
בטי היצ'קוק
טוראית בטי היצ'קוק / מתוך: We are the not Dead
אלכסנדר מקברום
סגן אלכסנדר מקברום / מתוך: We are the not Dead

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-9.2.14)

 

ילדות חמודות תמיד יכבשו את הרשת

16
מתוך http://www.jwlphotography.com/

אזהרת מסע: רגע לפני שאנחנו ממשיכים כדאי שתדעו – בטיולנו הפעם נראה הרבה, נקרא פחות, אבל יש גם הבטחה מהמדריכה להרבה קריאות התפעלות ממשפחת ה"איזה מאמי" וה"וואוו"; וזה כבר שווה את הצטרפותכם למסענו.

ג'ייסון לי (Jason Lee) הוא בדרך כלל צלם חתונות, אבל כשאמא שלו חלתה במחלה קשה וחשוכת מרפא ב-2006, הילדות שלו היו עדיין קטנות ו'סחבו' איתן שלל מחלות שבגללן לא יכול היה להפגיש ביניהן. כך נפתח הבלוג של לי.

את רוב הרעיונות להעמדה בתמונות הוא שאב מהבנות שלו – קריסטין (8) וקיילה (5). זה, לדעתי, סוד קסמן של התמונות. התרגום שלו לרעיונות שלהן והביצוע מלא ההומור, הם התוצאה המשמחת שתראו כאן ובעיקר כאן.

13
מתוך http://www.jwlphotography.com/

14

11
מתוך http://www.jwlphotography.com/
12
מתוך http://www.jwlphotography.com/
9
מתוך http://www.jwlphotography.com/
10
מתוך http://www.jwlphotography.com/
15
מתוך http://www.jwlphotography.com/
7
מתוך http://www.jwlphotography.com/
6
מתוך http://www.jwlphotography.com/
5
מתוך http://www.jwlphotography.com/
4
מתוך http://www.jwlphotography.com/
8
מתוך http://www.jwlphotography.com/

3

2
מתוך http://www.jwlphotography.com/
1
מתוך http://www.jwlphotography.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-20.10.13)

יופיו של העולם הנכחד

1
הצלם ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

תחרות, לו היתה קיימת, על הסיבות בגללן הומצא האינטרנט, האתר הבא היה זוכה באחד המקומות הראשונים, ללא כל ספק.

ג'ימי נלסון הוא צלם המתמחה בתיעוד אתני; הוא מסתובב בעולם ומצלם שבטים, מלחמות ופולקלור. אנשים ונופים זיכו אותו בפרסים רבים ובתערוכות בכל רחבי הגלובוס אבל סיפורנו הפעם יתמקד בפרויקט ששבה את ליבנו – פרויקט השבטים הנעלמים שנלסון מתעד.

4
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/
7
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

נלסון חקר, טס וביקר את השבטים שמאיימים להיטמע בעולם המודרני ולהפוך את עברו לזיכרון נכחד. הוא בחר להגיע אליהם, להשתלב ביניהם ולתעד אותם. התוצאה היא אלבומי תמונות נדירים, שיצאו גם בספר ענק ממדים. כך כתב נלסון על הפרויקט:

"ב-2009 תוכנן מסע מתוכנן שלי לביקור מתוזמן ב-31 שבטים ייחודיים. רציתי לצפות במסורות שלהם, להשתתף בשגרת יומם ולחזות איך שאר העולם מתייחס אליהם ומנסה לשנות אותם במקביל. חשוב מכך, רציתי ליצור פרויקט אסתטי שאפתני של תיעוד, שיעמוד ברוח הזמן ויהווה מסמך אתנוגרפי של עולם שנעלם".עד עתה ערך נלסון 13 מסעות ב-44 ארצות וצילם כמה שבטים כאלה. את התוצאות הוא סיכם באתר שנקרא Before They. האתר מחולק לפי 13 מסעותיו ביבשות כל העולם: אתיופיה, אינדונזיה, גינאה החדשה, קניה, טנזניה, ניו זילנד, מונגוליה, סיביר, סין, ארגנטינה, אקוודור, נמיביה והודו.

6
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/
9
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

התמונות של נלסון מפעימות ומרגשות באופן יוצא דופן. כובד הראש שלו בתיעוד כל הפרטים הפולקלוריסטים וגם את תחום עיסוקם העיקרי של אנשי כל שבט, מעיד על רצינות ותחושת שליחות אמיתית. הוא מקפיד לתאר את המיקום הגאוגרפי של השבט בגלובוס ואת השפה בה הם מדברים.

נלסון הוציא 500 ספרי ענק של הפרויקט (42 X 59 ס"מ גודלם) המכיל מאות תמונות באיכות הצילום המקורי. מחירו – $ 8,750 – מעיד על החשיבות שמייחס לו נלסון. לשמחתנו, למרות שאין לנו סכומים שאפילו דומים לזה בבנק, יש לנו את האינטרנט ואת האפשרות לראות את הפרויקט המדהים של שבטים אתניים לפני שייעלמו כאן לחלוטין.פנו לכם שעתיים, הושיבו את בני הזוג, ההורים או הילדים והתענגו יחד על כל העושר הזה. ספרו לנו לאיזה שבט נקשרתם במיוחד. אני, אחרי ביקור באפריקה, מאוהבת לחלוטין ביופי הבלתי נתפס של השבט המסאי בקניה. מה שלכם?

8
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

5

10
צילום: ג'ימי נלסון / http://www.beforethey.com/

(פורסם לראשונה ב-feeder.co.il ב-27.10.13)